סיפור חיים - במשועלי החיים - סיפורה של ציפורה בריסקר

אחרית דבר אינני רוצה כי יתקבל הרוש שעברתי רק סבל בחיי . היו בה הרבה ימי יפי . ח והקמת המשפחה היתה תקופה יפה ביותר ֹ התקופה ע נ . אחרי המלחמה היה בי רצו עז לתת לילדי את הטוב ביותר למע בריאות וחוסנ . השתדלתי להאכיל באוכל מזי ולתת לה חינו ראוי . ח ואני גידלנו י ֹ נ לדי למופת וה הולכי בדר הישר . נהניתי מזוגיות טובה ואי הדבר מוב מאליו בעיני . בהיותי עקרת בית אהבתי לעסוק במלאכות יד סריגה ותפירה , בעת ישיבתי מול הטלוויזיה ידי לא חדלו מלעסוק בדבר מה ורבות מעבודותיי ממלאות את ביתי . השינוי שחל בי כאשר התחלתי לעסוק בהתעמ לות היטיב איתי מאוד , באמצעות לימודי יכולתי לפתוח פרק נוס# בחיי , למלא אות תוכ והנאה . אני אוהבת לעזור לאנשי והתחלתי בשלב מסוי לעסוק בהתנדבות . התחלתי בכ כאשר בהיותי באטליז שמעתי אישה שביקשה מהמוכרת כנפיי , לאחר שהמוכרת נקבה במחיר מופרז , ענתה לה האישה את" יודעת לש מה אני זקוקה לה " , היא קנתה את הכנפיי למשפחה נזקקת . השיחה לה הייתי עדה המריצה אותי לעשות מעשה , לתרו לקהילה . לקשיש + הצטרפתי לחוג יעו מטע ביטוח לאומי . ועסקתי בכ בהתנדבות במש 17 שני . בנוס# קיימתי חוג התעמלות לעיוורי . ג היו בגילי המופלג אני מתנדבת בהדרכת התעמלות לקשיש . על תרומתי לקהילה זכיתי בהערכה רבה . ההתנדבות מעשירה וממלאת אותי . אני חושבת שהתנדבותי מהוה דוגמה ומסר לילדי שהשתדלתי לחנכ לנתינה ועזרה לזולת . כיו אני נהנית ממערכת יחסי טובה ע הילדי והנכדי . בהגיעי לגיל שמוני בניי , הכינו לי מסיבה מרגשת . אשרי שזכיתי .

105

Made with FlippingBook Online newsletter