סיפור חיים - במשועלי החיים - סיפורה של ציפורה בריסקר

ודאגה לאיסו# תרומות ממשפחות יהודיות אמידות , בכס# זה קנתה שישה עשר פיד קמח ) מידה בה השתמשו למדידת הקמח .( מכמות זאת אפתה ככרות לח עגולי וריחניי בתנור אשר בביתנו . משהצטננו מעט הניחה אימא את הכיכרות בשק שאחי נשא על כתפו וחילק לאנשי ולמשפחות דלות אמצעי . כל אימת שהגיעה לאוזניה שמועה על מקרה שמשפחה אינה יכולה להשיא את , בת כי אי ביד נדוניה , התגייסה למטרה קדושה זו ובבית הכנסת פנתה לנשי בעלות אמצ , עי בבקשה לתת תרומה . מדי יו חמישי שלחה אותי לאסו# את הכס# . לא עשיתי זאת ברצו מפאת הבושה , א מעול לא סירבתי לבצע את השליחויות . לעיתי כשהגעתי לאחד הבתי לאסו# את הכס# , כיבדו אותי בדבר מאפה או ממתק , התביישת י ותמיד סירבתי , א בדרכי הביתה הצטערתי שלא לקחתי . בשנת 1938 טר הגיעה המלחמה לאזור בסרביה אמי חלתה . מחלתה היתה כה קשה שפחד גדול אחז בי , חששתי כי אנו הולכי לאבד אותה . שלושה שבועות אכלה רק דבש , שתתה מי , ונלחמה במחלה בגבורה . כל אותו זמ המשיכה לתפקד בבית ובחנות . בשלושת השבועות הללו ירדה מאוד במשקל . " תרופת הפלא " כנראה הצליחה כי לאט לאט שבה לאיתנה . אמי היתה אישה חזקה מאוד . בהמש חיי עברנו יחד את כל ימי המלחמה , הקשי יחד היינו במחנות עבודה ובגטו , + יחד שהינו בקפריסי וג באר שאבתי ממנה הרבה מאוד כוחות .

14