סיפור חיים - במשועלי החיים - סיפורה של ציפורה בריסקר
מיצי וחמוצי תוצרת בית . סביב הבית , בחצר גדלו עצי פרי , תפוחי ואגוזי שבאביב פריחת הביאה משב רענ . ליד היתה גינת ירק קטנה בה גידלנו , חסה עגבניות , צנו , בצל ושעועית לתצרוכת ביתית . גידול הירקות לא הספיק לכל צרכנו , את רוב הירקות הביאו הכפריי בבוא לקנות בחנות , ה הביאו ג פירות יער , תותי אוכמניות ופטריות , לעיתי היה זה כ תחלי# לתשלו חובותיה בחנות . בבתי באותה עת לא היו מי זורמי . בכפר היו פזורות כמה בארות שמה שאבו את המי בדלי . רוב היהודי שכרו אד שישאב עבור את המי אות ל ֶ ס ֵ הביא לבתיה בא * מוט נישא על הכת# ששני דליי מחוברי לקצותיו . מי הבאר שימשו בעיקר לרחצה לכ, ביסה ולניקיו . בביתנו לא נהוג היה לשתות ממי הבאר , שתינו תה ממי שהורתחו בסמובר ( מייח ) ענבי וסיידר תפוחי שאוכסנו במרת# + או מיצי פירות כמו מי בחביות גדולות ע ברז בתחתית . נהגנו לרדת למרת# ולהעלות ממנו למטבח פירות + קנקני מלאי במי . נהוג היה להכי + מדי קי יי לפסח ולכבוש כמויות גדולות של חמוצי שנשמרו במרת# כל ימות החור# . בחצר הבית , צמוד לקיר , מכוסה בבדי יוטה היתה מונחת ערמת קורות עצי גדולה . שילמנו לגוי כדי שיביא לנו כמה עגלות עמוסות עצי , הוא ניסר וחת אות לגזרי . ואחסנו במחס + חלק מהמלאי ייבשנו בקי . למרות מספר היהודי הקט של הקהילה היהודית בכפר היו חיי הקהילה פעילי מאוד שבמרכז היה כמוב בית בכנסת . בשבת נסגרו כל חנויות היהודי וה נהרו בבגדי חג לתפילה בבית הכנסת . בית הכנסת היווה ג מקו למפגשי חברתיי . הדת היתה גור מעצב , היא מלאה תפקיד מרכזי בח יי הפרט והציבור . שמירת הכשרות היתה מובנת מאליה ובימי הנוראי לא היה יהודי מדיר רגליו מבית הכנסת . לעיתי הצטרפו בימי החג אורחיה של התושבי .
17
Made with FlippingBook Online newsletter