סיפור חיים - במשועלי החיים - סיפורה של ציפורה בריסקר

למדתי בבית לימודי יהדות ע מורה פרטי ,

אחרי שעות הלימודי בביה , ס"

הורי רצו שאדע לקרוא ולהתפלל .

חיינו בידידות ע שכנינו האוקראיני ובסביבת מגורינו לא חשתי כלל באנטישמיות , א מסביב היחס היה שונה . בית הספר היה סמו לכביש , הראשי רחוק מהבי . ת הדר לש היתה מאוד לא נעימה . כל יו צעדתי אחוזת פחד מפני הילדי האוקראיני , שלא פע תקפו והכו אותנו הילדי היהודי . לא אחת חשתי כארנבת שצריכה להתחמק מאויביה . היותי תלמידה בבית הספר לא פטרה אותי מהמטלות הרבות בבית , ובעיקר הטיפול באבי החולה . באותה תקופה אמי , אחי ואחותי הלכו לעבוד במכולת שפתחו ליד בית החרושת לסוכר ואני נשארתי ע אבי בבית בכפר . אמי ואחותי נשארו ללו במש השבוע בבית החרושת לסוכר , אחי חזר כל לילה הביתה לישו איתי וע אבי ומוקד בבוקר הל לחנות . מדי בוקר השכמתי קו ולפני שהלכתי לבי " ס הסקתי את העצי בתנור וטיפלתי באבי , רחצתי אותו , הכנתי לו כוס תה ע לח רטוב , מאחר ולא יכול היה לאכול אוכל מוצק . הכנתי לו מנה נוספת לצהרי , הולכתי אותו לשכני ורצתי לבית הספר . מדי פע נוס# לטיפול באבי , עזרתי בקניית מצרכי שחסרו לאמי בחנות . רוב הסחורה שמכרה אמי בחנ , ות היתה מתנובת הכפר אול פע בחודש , לער נסעו אמי ואחי לעיר הגדולה צ ' ע סוס ועגלה לקניות מיוחדות + רנובי כמו שוקולדי איכותיי , ממתקי ומוצרי אחרי אות לא נית היה להשיג . בכפר לעיתי אמי בקשה ממני לערו השלמות לקניותיה בחנות הסיטונאית " שהיתה כק מ מהכפר א. ת הקניות הללו ערכתי בטר לכתי לבית הספר , אחי טיפל באבי ואני יצאתי מוקד מהבית . את הילקוט השארתי בדר אצל גב ' , גפטר אישה יהודיה שגרה סמו לבית ספר . רצתי למכולת הסיטונאית וקניתי

25

Made with FlippingBook Online newsletter