סיפור חיים - במשועלי החיים - סיפורה של ציפורה בריסקר
כניסת הרוסים לבסרביה בשנת 1940 כבשו הרוסי את הכפר שלנו . היה ידוע לכולנו כי , . פרטי את בעלי העסקי שלחו בטרנספר לערבות סיביר , מאחר ונחשבו לבעלי הו . סגרנו את החנות וחזרנו . לכפר כל לילה הלכנו לישו בחשש כבד , שמא יבואו לקחת אותנו ושמחנו להתעורר ליו חדש שהפציע . כשחזרנו לכפר קנינו פרה והצהרנו בפני השלטונות על הקמת משק , דבר שהציל אותנו מהטרנספר , מוב שלא היינו עשירי . כניסת הרוסי הביאה עמה חששות א ביחד ע זאת הקלה גדולה מהעבודה הקשה והתובענית בחנות . ג היחס ליהודי השתנה לטובה . הרוסי התייחס ו באופ שווה לכל התושבי ללא הבדלי דת , מה שהקל מאוד על חיי היהודי . מפעל הסוכר שעבר לידי הרוסי הפ לקואופרטיב ואחי קיבל את תפקיד המנהל . אני הצטרפתי לתנועת הפיונירי שקמה בכפר שלנו . תנועה זו דגלה בחינו סוציאליסטי חדש של בני הנוער . במסגרת התנועה נהניתי מחיי חברה פעילי ומהני . השתתפתי בפעולות בה למדנו שירי וריקודי , ויצאנו לטיולי , היתה זו תקופה ט ובה ורגועה מכל הבחינות . בשנת 1941 אבי נפטר . שלושה חודשי לאחר שאבי נפטר , נישאו באותו יו אחי ואחותי . תארי החתונה נקבע טר מותו ועל פי ההלכה היהודית אי לבטל חתונה . החופות נערכו בבית הכנסת . בחתונה היתה תזמורת , ריקודי ושירי . מאוד רציתי לרקוד ולהשתת# ב שמחת של אחי ואחותי אול אמי אסרה עלי בגלל האבל על מותו של אבי . הרוסי התנגדו לקפיטליז ורצו למנוע צבירת רכוש
29
Made with FlippingBook Online newsletter