סיפור חיים - במשועלי החיים - סיפורה של ציפורה בריסקר

זמ קצר אחרי ש אחי נישא *ב, 1941 , פתחו צבאות גרמניה במלחמה על ברית * המועצות . למחרת אותו יו אחי גויס לצבא האדו לעבוד כאופה במאפייה של הצבא . בעת מנוסת הצבא האדו מבסרביה וולוול נפצע קשה בתאונה בה התהפ ע המשאית . הוא שכב בבית החולי שבועיי ללא . הכרה כל תקופת הי ותו ברוסיה לא היה קשר בינינו ועל כל הקורות אותו כמוב שלא ידענו דבר . חיה 7 איטה אשתו נשארה בכפר ע אמ , שהיתה אישה זקנה . אמי שלחה אותי אליה לכפר לעזור לה במחלבה . עקב הגעגועי הרבי לבני משפחתי , לא הסתגלתי לשהות עימ וכעבור זמ מה החלטתי לחזור הביתה . לא ר ע ֶ ש ֶ חר כשנה סולק וולוול מהצבא הרוסי בטענה שהוא רומני וכי קשר ק . הנאצי תקופה מסוימת נדד ממקו למקו , סבל חרפת רעב , עד שהגיע למחוז קוויבושוב . למזלו הוא התקבל בביתה של משפחה , אצלה נשאר להתגורר זמ . מה לימי שוב ניתנה אפשרות ליוצאי בסרביה ובוקובינ בכל היחידות של הצבא האדו . ווולוול נקרא שוב לצבא . במש שלוש שני לא שמענו ממנו דבר , בסו# 1945 חזר לביתו ומשפחתו . וולוול ואיטה עברו לעיר קלוז ' שברומניה הרחק ממקו מגורינו והוא עסק במסחר זעיר . 22 ביוני

לשרת ה

הפרידה של אחי מהמשפחה הקשתה מאוד על אמי מאחר שהיתה מאוד קשורה אליו וסבלה מגעגועי . אחת עשר שני לא אפשרו לאחי ולאשתו לעלות ארצה , רק בשנת 1958 והתגוררו בגבעת שמואל + ה עלו לאר סמו לאמי ומשפחתה של אחותי .

וולוול ואשתו איטה

32