סיפור חיים - במשועלי החיים - סיפורה של ציפורה בריסקר

גרוש ונדידה

" לפני מלחמת העולם השנ יה מנתה אוכלוסיי ת יהדות רומניה 757.000 נפש והיוותה 4% מהאוכלוסיי ה הרומנית . בתום המלחמה נותרו 300.000 יהודים רומנים , רובם בשטחי רומניה הישנה . יהודי ה בוקובינ ובסרביה גורשו על ידי - הרומנים מבתיהם , ולמעשה כל צפון בסרביה נשאר ללא יהודים בתקופת ." המלחמה ) מתו א רכיו יד וש ( + ביו בו מצאנו את ביתנו פרו , אמי ואני , אחותי ובעלה , מצאנו מקלט בביתו של מרדכי אקרמ , יהודי שהתגורר על הכביש הראשי ליד בית הכנסת , למזלו פסחו עליו הרומני כאשר אספו את היהודי מבית לבית . היינו מפוחדי ומבוהלי , מי יודע מה יביא איתו המחר . הבנו כי נפתח פרק חדש בהיסטוריה , א# אחד מאתנו לא שיער שגורלנו כבר נחת . למחרת היו התקבלה הודעה " : כל היהודי מתבקשי להתרכז בביתו של חיי הרש !" חיי הרש גר במרכז וביתו היה גדול לכ כנראה ריכזו אליו את היהודי . כמונו הגיעו למקו יהודי רבי כול חסרי כל , חל על ינו איסור מוחלט לצאת מפתח הבית . הרעב החל להציק א מזו לא היה לנו . הייתי צנומה ונראיתי כילדה , לבשתי שמלה ומעליה סינר , על ראשי חבשתי . מטפחת דומה לנערה כפריה מקומית יצאתי בשליחות אמי לחפש מזו . מפוחדת ומבוהלת הרגשתי כמו עכבר היוצא מהחור , א המחשבה שאני חיי בת להציל את משפחתי נטעה בי כוחות על . פניתי לבתיה של שכנינו האוקראיני , ה התפלאו לראותני , כי ידעו על ההוצאה להורג והשאלה הראשונה ששאלו היתה " : את עוד בחיי , לא הרגו אתכ ? " לאחר שהתברר לה כי אנו בחיי החזירו לנו חלק מהרכוש שבזזו מהבית בחושב כי לא

37