סיפור חיים - במשועלי החיים - סיפורה של ציפורה בריסקר
חזרנו ע עגלות למקו המעבר ליד חוטי . מש לקחו עשרי ואחד אנשי ביניה אותנו לקולחוז חוטרה . שוב יצאנו לדר . שכרנו עגלה ע סוס ועגלו , עבור חמש אמהות , ביניה אמי , שישבו ע המיטלטלי על העגלה , נפרדנו מה בכוונה להיפגש בחוטרה , אנו הלכנו ברגל . כשהגענו לחוטרה , לא הבנו מדוע אמי והנשי האחרות לא הגיעו , דאגה החלה מקננת בלבנו שמא קרה לה דבר מה בדר . אכ אלה היו פני הדברי : אחרי כברת דר לא ארוכה , העגלו החליט להיפטר מהנשי ולהרג , הוא עצר את הסוס ואמר לנשי לרדת מהעגלה ולעמוד בצד . הדר אמי שהבינה כי משהו רע עומד להתרחש , ירדה ע שק החפצי וחיש נמלטה לתו שדה תירס שהיה בצד הדר והתחבאה . העגלו ירה למוות בא רבע הנשי שהיו ע אמי והמשי בדרכו ע חפציה . אמי יצאה ממקו מחבואה וחצתה את שדה התירס . היא הגיעה לאחד הקולחוזי ושאלה את האיכרי שעבדו בשדה , א ראו קבוצת יהודי שעברה במקו , ה ענו לה כי אמנ ראו א לא ידעו לומר לא פנו . במש כשבועיי שוטטה אמי לבדה , חוצה שדות כשהיא מחפשת אחרינו . מזו לא היה לה והיא רזתה מאוד , הבגדי שעליה היו מרופטי , כמה ִ ושק גדול על ש + רגליה מלאות בו . היא איבדה כל צל אנוש . האיכרי בשדה נבהלו בראות אותה מתקרבת לעבר , כאשר ניגשה לשאול אות א ראו שיירה של אנשי עוברת . בעוד אמי מחפשת אח , רינו בחוטרה הכניסו את כולנו לגור בצרי# בחדר אחד . בקבוצה היתה אישה ששמה שרה ע ששת ילדיה . אני זוכרת שכל כ דאגתי לאמי עד שכל פע כאשר שמעתי את הילדי אומרי " אמא " פרצתי בבכי , חשבתי כי לא אראה אותה שוב . אחותי חלתה וקיבלה חו גבוה , רופא לא היה , במקו היא שכב ה מבלי שיכלה להרי את רא . שה בעלה ואני יצאנו לעבוד בשדה באיסו# סלק סוכר . לפני יציאתי לעבוד , הנחתי ליד האש מי עבור אחותי ובקשתי משרה והילדי להגיש לה מדי פע .
44
Made with FlippingBook Online newsletter