סיפור חיים - במשועלי החיים - סיפורה של ציפורה בריסקר

היה זה בסתיו והאוויר כבר היה קר . היה עלינו להספיק לאסו# את הסלק לפני רדת השלגי . לא היו לי נעלי י מתאימות לעבודה בשדה , גרבי הצמר אות גרבתי נרטבו וקפאו , התחלתי לסבול מכוויות קור בכפות רגלי . האחראי ששמר עלינו בשעת עבודתנו ראה שאני בקושי הולכת והוא שלח אותי לבקש עזרה באחד מבתי האיכרי הנמצא בקצה השדה , מרחק קילומטר ממקו עבודתנו ולהתחמ אצל . הגעתי לבי ת בו התגוררה גויה ע בתה בדלות רבה . בבית חו דל + התנור היה חלק מהקיר והפי . הא ובתה הכניסוני לבית , הושיבוני על שרפר# וכדי להפשיר את הקרח שהצטבר על גרבי לקחו מעט קש והבעירו מדורה קטנה סמו לרגלי , רק לאחר שרגלי הופשרו , עזרו לי להסיר את גרבי הצמר הקפואות וע , טפו את רגלי בסמרטוטי לחממ . לאחר שהתחממתי מעט שבתי לעבודה כשרגלי עטופות בסמרטוטי . בתמורה לעבודתנו קיבלנו תפוחי אדמה קטני , אות שרה בישלה , הא היחידה שנשארה במקו מגורנו , בעת שכולנו הלכנו לעבוד . את תפוחי ד מתכת על שני לבני < האדמה בישלה ארבע שעות בתו ד , שביניה הניחה עצי לבעירה , היתה זו כירה מאולתרת . כששבנו מהעבודה קיד את פנינו ריח תפוחי אדמה מבושלי ומוכני לאכילה . היינו רעבי מאוד ומותשי , כל אחד קיבל סיר קט ע ידית בצדו האחד ובו תפוחי אדמה בקליפת . קילפנו ואכלנו אות בלי מלח ובלי תוספות , טעמ היה טע ג עד . עד היו אני אוהבת תפוחי אדמה מבושלי בקליפת . לאחר שבועיי של שהייה בחוטרה , יו אחד בעת שעמדתי בפתח צרי# מגורנו ראיתי אישה שפופה מתקרבת לעבר הצרי# שלנו , על גבה נושאת שק , גדול נגשתי כדי לעזור לה , בתחילה לא הכרתי אותה , נדהמתי לגלות שזו אמי , היא נראתה נורא כמו צל של עצמה , נפלתי על צווארה חיבקתי אותה והתחלתי לצעוק ולבכות בהיסטריה ללא שליטה עצמית . אנשי יצאו בבהלה לראות מה קרה ואני המשכתי לצעוק . שיינדל אחותי לא יצאה היא עדי שכבה חולה אנושות כמעט גוססת . לאחר שנרגעתי מעט אמא סיפרה לנו את כל הקורות

45

Made with FlippingBook Online newsletter