סיפור חיים - במשועלי החיים - סיפורה של ציפורה בריסקר
א ותה ועל גורל המר של הנשי שהיו אית . ה לאחר שובה של אמי , אחותי , לאט לאט התגברה על המחלה ושבה לאיתנה . כשהתחילו לרדת השלגי לא יצאנו לעבודה אול יצאנו לשדה לאסו# תפוחי אדמה קפואי שנשארו מתחת לשלג , צבע היה שחור א לנו לא היה איכפת , המשכנו לאכול את תפוחי האד מה שטעמ כעת היה כטע העשב , לא היה דבר אחר לאוכלו , שמחנו שיש לנו לפחות אוכל ח . גיוונו את סל מזוננו בעשיית פשטידות מאות תפוחי אדמה . מאז שאמי הגיעה המזל האיר לנו פני . אמי שידעה לתפור התחילה לתפור מעילי עבור נשות הגויי בקולחוז . ה הביאו לה , " שאנלי " מעי לי צמר ארוכי מאד שהגיעו עד הקרסוליי בצבע בז ,' שהיו שייכי לחיילי הצבא . הרוסי לשאנלי הוסיפה בטנת פרווה מעור כבש וצווארוני והפכה אות למעילי חמי . אחותי ואני הצטרפנו אליה כשהלכה לתפור בבית של המשפחות ועזרנו לה בתפירה . בתמורה קיבלנו אוכל ומצרכי . ג גיס י הל לעבוד בתחנת הרכבת בהעמסת תבואה . הוא הסתיר בקפל מכנסיו מעט חיטה אותה בישלנו וכ הצלחנו להתקיי . התקופה בה " שפר עלינו גורלנו " לא ארכה זמ רב , היינו ש כשנה . שוב הוליכו אותנו אל המחנה הצבאי באלקי , ר ַ ליד העיר , שהיתה שייכת למחוז ברוינצקה אובלסט . ששכ ב סמו לנהר בוג באוקראינה ושימש גבול בי אזור השליטה הגרמני לאזור השליטה הרומני . הגרמני חיסלו את רוב היהודי שהיו תחת שליטת באזור .
46
Made with FlippingBook Online newsletter