סיפור חיים - במשועלי החיים - סיפורה של ציפורה בריסקר

ספק כי הזקנה יצאה מדעתה , הא לא רואה היא שבכל יו מוציאי עוד ועוד . מתי רבי מבי אלו שעדי נותרו בחיי חולי בטיפוס ואי מה לאכול רק , מדברי על אוכל " , כמוני לכול היה ברור כי אישה זו פשוט איבדה את . שפיותה כמה ימי לאחר מכ חשנו כי ההשגחה עלינו נחלשה וברחנו מהמ חנה לכפר , לקולחוז פוטרה , הכפריי האוקראיני גילו רחמי והחביאו אותנו במרת# . המלחמה הגיעה לקולחוז , כדורי עפו לכל עבר , סכנה היתה לצאת מהמרת# . בשלב מסוי חשתי כי אי לי יותר מה לפחד מהמוות , אי לי כבר מה להפסיד והחלטתי לצאת מהמרת# . התחלתי לשוטט בשדות בעוד הכ דורי שרקו מעל . ראשי בעודי משוטטת , ראיתי חיילי גרמני על גבי עגלות , גוררי אחריה את גוויות חבריה , חיילי גרמני . זיהיתי כי הגוויות היו של חיילי גרמני על פי המעילי הירוקי בה היו לבושי . עמדתי במקומי , ה עברו לידי ולא אמרו דבר . ברחבה ליד אול שהיה מקו כינוס של אנשי הכפר ראיתי חיילי לבושי מעילי חומי . ללא פחד התקרבתי אליה , לפתע צעק לעברי חיל גבה קומה , ברוסית שפה שהבנתי " : ילדה את יודעת שבקרוב יהיה ניצחו , אנחנו נציל ". אתכ לא הגבתי לשמע דבריו , עדי התקשיתי להאמי , הוא חשב שלא שמעתי וחזר על דברי : "ו יהיה ניצחו ואנחנו נציל אתכ ." לחלה ִ השמחה ח בגופי ומלאה אותי אושר . כל כ התרגשתי שלא חשבתי הרבה , קפצתי על , החיל חיבקתי ונשקתי אותו . מיד פתחתי בריצה מהירה למרת# בו הסתתרו בני משפחתי ובישרתי לה את הבשורה הנפלאה . אכ צדקה אותה אישה בדבריה * יו השחרור הג . יע עד היו כשאני נזכרת באותו אירוע , אני מתפלאת על הכוחות יש מאי , בה זינקתי על אותו חייל ובה רצתי . כנראה שיש רגעי בחיי בו אד מקבל כוחות שלא ידע כי ה טמוני בו .

52