סיפור חיים - במשועלי החיים - סיפורה של ציפורה בריסקר
כלי מיטה בדי ועוד . הקואופרטיב היה שיי לבית החרושת וחילקו ממנו בהקצבה לעובדי . גיסי שעבד במאפיי ת המפעל קיבל חתיכת בד סט שחור ואמי תפרה לי שמלה , היתה זו השמלה הראשונה שלי אחרי המלחמה . בהמש קיבלנו חבילות בגדי משרה אחותה של אמי שהתגוררה בבר . זיל למזלנו כולנו מצאנו עבודה , מי שלא הצליח למצוא עבודה נשלח לעבוד במכרות הפח בדומפאס . אחותי היתה באותה עת בסו# הריונה , לפני הלידה החלפתי אותה בעבודה במרכזיה . בזמ שעבדתי במרכזיה חליתי במחלת הטיפוס . כול חלו בזמ שהותנו במחנה באלקי , אני נדבקתי מאוחר יות . ר תרופות לא היו לנו ואני למרות החו הגבוה המשכתי ללכת לעבודה . באותה עת אחותי ילדה בבית בעזרת המיילדת שהגיעה אלינו הביתה . אני זוכרת ששכבתי במיטה ע חו גבוה , לפתע שמעתי קריאות שמחה , וקולות בכי של תינוק . אמי נכנסה לחדר בהתרגשות לבשר לי על לידתה של סימה , בתה הבכורה של אחותי וכי הלידה עברה . בשלו סימה נולדה כשעל פניה וראשה פצעי מוגלתיי , זכר לתזונה הירודה והתנאי הקשי בה חיינו במחנה . טיפלנו בה זמ ממוש עד שפצעיה . הבריאו סימה הביאה שמחה לביתנו , היא התפתחה והיתה לילדה יפה ללא . צלקות השתדלנו להשתק ולהיכנס לשגרה אול המצב הכללי לא היה רגוע . אחרי המלחמה קמו " ה ֶ בנדרבצ " , כנופיות שהתנגדו לשלטו הקומוניסטי . באחד , הימי בעודי יושבת במרכזיה שהיתה בכניסה לבית החרושת , נכנסה דר השער קבוצת טרור שהתנגדה למשטר הקומוניסטי , ה הרגו את השומר , חתכו את הכבלי של הטלפוני ונכ סו למפעל בחפש אחר מנהיגי קומוניסטי ה עצרו כמה אנשי חשובי מהמפלגה הקומוניסטית שהיו במקו והרגו . היה זה ניסיו לבצע הפיכה . רועדת מפחד רצתי הביתה .
55
Made with FlippingBook Online newsletter