סיפור חיים - במשועלי החיים - סיפורה של ציפורה בריסקר

מדי חודש עזבו את המחנות בקפריסי 750 איש , מחצית ממכסת רשיונות העלייה הממשלתית , בעיקר העלו ילדי קטני ונשי בהריו , כ לאחר שהות + קצרה במחנה המעצר אחותי ומשפחתה עלו לאר . המחנה בו שהיינו בפמגוסטה ," + מחנה קי 61 " היה על שפת הי , אסור היה לצאת את גבולותי , ו המחנה היה מוק# גדרות תיל ומגדלי שמירה . השמירה נעשתה נגד הפלמחניקי , שהצליחו לחמוק ברשת מנהרות ובדרכי אחרות + בעזרת השליחי ולהבריח יהודי את הגבול כדי להעלות לאר , לא פע נתפסו וא# נורו . לגולי במחנה ניתנה אוטונומיה מלאה . קיבלנו מהאנגלי מזו במנות : צבות מוק קופסאות שימורי ותפוחי אדמה . מ המעט שקבלנו אמי בישלה אוכל פשוט על פתיליית נפט בתו האוהל . במרכז המחנה היתה ברזיה ממנה הבאנו מי . מדי יו מילאת י כמה דליי ונשאתי אל האוהל . המי שימשו לנו לרחצה , ולכביסה . במחנה הוק ביה ס " ללימודי עברית . כל תנועה הקימה כיתות לימוד ללימודי עברית . רציתי ללמוד מהר עברית ונהניתי מכ , לא ויתרתי על א# שיעור , ביו אחד למדתי בשלושה . מקומות בקבוצת גורדוניה , בקבוצת מפא , י" ובבית ספר שהיה שיי לסוכנות היהודית . בלימודי עברית ניתנה לו האפשרות ללמוד באות + כל מי שחפ כיתות לימוד . רוב ה ישראל + מורי היו שליחי מאר . אצל שלו מורגנשטר קרוב משפחתי שגר סמו לאוהל שלנו , ח ֹ הכרתי את נ בריסקר . ח ידע עברית עוד מבית אביו ֹ נ , והוא הציע לי ולציפורה אחותו של יעקב גיסי ללמדנו עברית . למרות שלמדתי בכיתות הלימוד השונות שמחתי ח ֹ ללמוד ג אצל נ , שלימד בהרבה . סבלנות ע הזמ הפכנו לחברי , ח הציע ֹ נ שנצא לטייל במחנה , הסכמתי בתנאי שנדבר א ורק עברית , ראיתי בו מורה ומדרי . אחרי שמונה חודשי במחנה פמגוסטה , + אמי ואני קיבלנו אישור עלייה לאר ישראל . ח התחזקה והחלטנו להינשא א ֹ באותה עת החברות ביני ובי נ

63