סיפור חיים - במשועלי החיים - סיפורה של ציפורה בריסקר

+ לחצנו ידיי והבטחנו זה לזו שניפגש באר

+ שנתחת באר ,

סיכמנו בינינו

ישראל . ח ניסה לשכנע אותי להישאר איתו ֹ ככל שהתקרב מועד עזיבתי נ . האנגלי עיכבו את העלייה של הבחורי הצעירי , לא נתנו לה אישורי מהחשש שמא יגייסו אות לצבא . אני כמוב לא יכולתי להיעתר לבקשתו ללא הסכמתה של . אמי

נישואיי לנח בריסקר ח היה מבוגר ממני ב ֹ נ *11 שני , הוא הרשי אותי בהשקפותיו , בסגנו דיבורו ובדר התנהגותו הג ' נטלמנית . הוא הקפיד על לבוש נקי ומסודר , תמיד לבש גופיה נקיה ששוליה אסופי בתו מכנסיו , הדבר בלט על רקע הלבוש המוזנח של העצורי במחנה . ראיתי בו אד מאוד אינטליגנטי . באותה עת עדי לא חשבתי על חברות ונישואי . חשתי צעירה , רוב חיי כנערה הייתי במחנות ורציתי להגיע ארצה חופשייה . ח מצא ח מאוד ג בעיני אמי והיא עודדה את הידידות בינינו ואמרה ֹ נ בחור " כזה לא מוצאי כל יו ." ע זאת לא פע נזפה בי על הליכת י לאוהל הגברי , מפאת הצניעות כמוב . אמי היתה אישה דתייה , היא סירבה שאשאר לבדי ח כל עוד אנחנו לא נשואי ֹ בקפריסי ע נ . על פי ההלכה אמרה " : אסור לבחורה לגור ע החת המיועד , עד החתונה ." אהבנו זה את זו , ולא + ח שהציע לי נישואי רצה מאוד שנינשא באר ֹ אול נ בקפריס " י + אנחנו נמצאי על מפת האר , מדוע שלא נדחה את החתונה וג בני משפחתי יהיו נוכחי + ונינשא באר " , . אמר א# אני חשבתי שאי זה הזמ מתאי להינשא , זמ רב חיכינו לחיי חופש , חשבתי כי טוב יהיה א

64