סיפור חיים - במשועלי החיים - סיפורה של ציפורה בריסקר

אמי רחל פישמן בארץ בשנת + אמי עלתה לאר

1948 . תקופה מסוימת התגוררה בבית העולי בנתניה תה נאוה ִ לאחר מכ עברה לגור ע . כל השני אמי גרה ע נאוה ועזרה לה בגידול בנותיה סימה וחיה . בהמש ה עברו להתגורר בגבעת שמואל . לפרנסתה פתחה אמי חנות גלנטריה . היא היתה אישה צנועה ובעלת לב רחב , כשקיבלה פיצויי מגרמניה ומצבה הכלכלי השתפר מעט חילקה את הכס# בי שלושת ילדיה , וולוול , נאוה ואני באופ שווה , היה חשוב לה מאוד שנשמור על שלו בית . היא נהגה לומר " : חשוב לי יותר מכל שישכו שלו בית ביניכ ." כאישה דתיי מאוד שיהיה מי שיגיד " קדיש " אחרי מותה . בשנת 1963 ביקשה לעלות על קברי צדיקי , היא נסעה ע אחותי נאוה לטבריה וליד קברו של רבי מאיר בעל הנס , מעדה ונפלה . מהנפילה שברה את מפרק היר , והועברה לבית חולי פוריי . ה מש העבירו אותה לניתוח בבית חולי תל השומר . בבדיקה יסודית שעברה התברר שסרט התפשט בכל גופה . אמי נפטרה בטר עת , בשנת 1965 בהיותה בת 72 . שבועיי בלבד אחרי , שנפטרה נכדתה הבכורה סימה נישאה , היא לא

דאגה ה

זכתה לשמוח בחתונת נכדתה . לפני מותה בקשה אמי לא לבטל את החתונה ולא לבטל את התזמורת . כזאת היתה אמי , היא לא רצתה להשבית את השמחה , היא רצתה שהשמחה תישאר שלמה . אהבתי מאוד את אמי ואני מתגעגעת אליה עד , היו היא חרוטה על לוח לבי .

עד עול –

ציפורה עם אמהּ

72