סיפור חיים - במשועלי החיים - סיפורה של ציפורה בריסקר

ועלייה מזרו דק . היו אלו תנאי משופרי לעומת האוהל . שירותי לא היו במבנה ונאלצנו ללכת מרחק של כ * 200 ְ ד < מטר עד השירותי שהיו ב ה ֶ ק ) צרי# קט ( ובו בור . + לא יחסנו לכ חשיבות רבה ידענו שאנו סו# סו# באר ופנינו היו נשואות קדימה . ח הגיע ע אופנוע מחיפה לקחת אותנו אליו ֹ למחרת אריה אחיו של נ . נסענו במשאית שהושכרה ע " י הסוכנות והוא נסע אחרינו באופנוע עד לדירתו בשיכו דיסקי ) דר נוה שאנ . חיפה ב( אחרי כמה שני שכבר גרנו בשיכו עירוני הזמינו אותנו לסוכנות והגישו לנו חשבו של 68 לירות , בפירוט החשבו ראינו כי חייבו אותנו בלירה על הנסיעה . התרשמנו מאוד מהדירה שלו ושל שרה אשתו , בית המסודר דמה בעינינו לארמו וה חיו כמלכי . לשינת הלילה ה הציעו לנ ו חדר ובו מיטה ע שמיכת משי ללא ציפית , היינו מלאי התפעלות מהפאר בו ה חיי . נשארנו אצל יומיי , לפני שחזרנו למעברה בבנימינה גיסתי ערכה לנו סיור . בחיפה באמצע הסיור החל לרדת גש שהל והתחזק , נרטבנו עד לשד עצמותינו , הפסקנו את הסיור ושבנו לבית . למחרת חזרנו באוטובוס לבנימינה . כשירדנו מהאוטובוס בבנימינה לפתע ראיתי את אמי עולה לאוטובוס . לא האמנתי למראה עיניי , קראתי לה ורצתי לקראתה , נפלנו אחת על צוואר רעותה בהתרגשות רבה ומיררנ ו בבכי . מאז שנפרדנו בקפריסי עברו כמעט שנתיי . מכיוו שלא היו אמצעי תקשורת לא יכולנו ל הודיעה על בואנו א חרושת השמועות עברה מפה לאוז . אמי סירבה להיפרד ממני והפצירה בי לבוא אליה לנתניה . ח חזר למעברה בבנימינה ואני הצטרפתי לאמי ועליתי ֹ נ איתה לאוטובוס לנתניה . בדר סיפרה לי כי ברגע ששמעה שמשפחת בריסקר וה נמצאי בבנימינה + הגיעה לאר , החליטה לנסו ע לברר מי מהאחי הגיע . כשהגיעה למחנה העולי בבנימינה נאמר לה שאנחנו אמנ נמצאי , א נסענו לביקור בחיפה . מאחר ולא מצאה אותנו , שמה פעמיה חזרה לבית העולי בנתניה ש התגוררה , באותו רגע הגענו אנו ונפגשנו .

74