סיפור חיים - במשועלי החיים - סיפורה של ציפורה בריסקר

בשנת 1991 לקה באירוע מוחי קשה , אחרי שבועיי ללא הכרה , . התעורר אט אט מצבו השתפר והוא חזר לתפקוד ע נכות קלה בצד שמאל ופיו התעק . לאחר שהתאושש יצא מדי בוקר רכוב על אופניו לי , שחה וחזר הביתה לארוחת ב . וקר הפעילות הגופנית היטיבה עימו מאוד ושיפרה את מצבו . לאחר ארוחת הבוקר יצא למפגש ע חבריו על הספסל שליד המזרקה ש ניהלו . שיחות בזמנו לא אהבתי את הנוהג הזה , היו אני מבינה שהמפגש החברתי הוא תרופה לחיי וא# אני יוצאת לאותו ספסל , נפגשת ע חברות מהסביבה , משוחח ת וקוראת ספרי . ח ירד מהמדרגות כשהוא אוחז ֹ ליד פסי הרכבת נ , באופניו לפתע מעד ונפל כשהאופני על גבו . הוא התרומ מעט לכדי ישיבה . אנשי שעברו במקו הציעו לו את עזרת א הוא סירב . לאחר שהתחזק מעט יצא ברגל לכיוו הבית ע האופני בידיו . חיכית י לו בבית וראיתי שהוא מאחר להגיע , הדאגה החלה לכרס בתוכי ויצאתי החוצה , ראיתי אותו הול כשהוא חיוור , רטוב מזיעה ובקושי נוש . נבהלתי מאוד והזעקתי את משה ח ֹ מכר שלנו שגר סמו למקו בו פגשתי את נ . משה לקח מכונית , הסיע אותו הביתה ועזר לו לעלות את כל המדרגות הרבו ת שבכניסה לביתנו , השכיב אותו במיטה ומיד הזעקתי רופא . הרופא ציווה עליו שכיבה מוחלטת . טיפלתי בו וסעדתי אותו . ח לא ויתר ֹ נ , הוא רצה להיות עצמאי ולרדת בעצמו לשירותי , ואז נפל שוב , לא יכולתי להרימו ונאלצתי להזעיק את השכ , יחד הרמנו אותו כשהוא סובל כאבי . עזי ח היה אד חזק ובעל רצו עז ֹ נ , הוא אמר שיתגבר וסירב בתוק# להתאשפז בבית חולי . שלושה חודשי הוא טופל מהבית ולבסו# התחזק ושב לעמוד על רגליו . יו אחד בשובו מהי ,

84