סיפור חיים - במשועלי החיים - סיפורה של ציפורה בריסקר

בשנת 1996 ח אירוע מוחי פע נוספת ֹ קיבל נ , הפע הפגיעה היתה קשה עוד יותר . הפע נפגעה ג יכולת הבליעה ושיווי המשקל . ג הפע לא וויתר , לעצמו אחרי שהתחזק מעט , ביקש לצאת החוצה ולפגוש חברי . עזרתי לו לרדת במדרגות הרבות , יחד ירדנו ויחד עלינו . דאגתי להכי לו אוכל מיוחד שיתחזק א מצבו הבריאותי הל והתדרדר . למרות מחלתו הקשה המשי לעסוק בבית בעבודות שונות . הוא לא הקשיב לי , בעקש נות רצה להמשי ולעשות דברי שהיו מעבר ליכולתו . בשל הקושי בתפקוד הנשימתי , הבאתי הביתה מכשיר אינהלציה ואישה שעזרה לי לטפל בו , ח ביו ובלילה ֹ היא גרה אצלנו וסעדה את נ . ח המשי להתעקש להיפגש ע חבריו ֹ נ . לקחנו עבורו מטפל דובר רוסית שהגיע לארבע שעות , הוא הוריד ח מדי יו והעלה אותו חזרה ֹ את נ . האירוע האחרו לפני פטירתו אירע בבוקר בשעה שישב ע חבריו על הספסל מול המזרקה . + הבאתי אותו הביתה ובערב הזעקתי אמבולנס לטיפול נמר , ח ֹ נ הועבר לבית חולי בני ציו " . בחיפה " קיבל התק# + בזמ היותו בטיפול נמר לב וחובר למכונת הנשמה מא ז לא התעורר . אחרי חמישה ימי הייתי אז בבית ח חש ברע ושאבוא ֹ קיבלתי טלפו שנ . נסעתי ע אבי בני לבית חולי וש התברר שהוא כבר נפטר . ח ז ֹ " נ ל היה ב 88 במותו . הוא נטמ בבית העלמי " אפק " בצור שלו ) קריית ביאליק .( ח בעלי הותירה בי חלל גדול ֹ פטירתו של נ , היה לי קושי עצו לחזור לעצמי . היה לי מאוד קשה לראותו סובל , העקשנות שלו להיאחז בחיי הכניסה אותי למתח רב . אחרי שנפטר הייתי זקוקה לעזרה נפשית כדי לצאת מהדיכאו אליו נכנסתי , ח היה דומיננטי במשפחה וחסרונו הורגש מאוד ֹ נ .

85