סיפור חיים - אברהם ושרה - סיפור חייהם

הסיפור של אברהם

אברהם נולד ליוסף ולפיש ולצילה לבית גלברט, בתשעה עשר באוגוסט 1920 , בעיר פְּשַמיש )פשמישל( בדרום מזרח פולין, על הגבול עם אוקראינה. היהודים הגיעו לפשמיש כבר בסוף המאה האחת עשרה, ולאורך השנים סבלו מאנטישמיות ומעלילות דם שגררו התקפות אלימות. בין היתר הועלה על המוקד, במאה השבע עשרה, יהודי שלטענת אישה נוצרייה שידל אותה לגנוב מלחם הקודש ולהביאו אליו. במאה השמונה עשרה נערך בפשמיש משפט לשישה יהודים, בהם אישה אחת, לאחר שהואשמו ברצח ילד נוצרי על מנת להשתמש בדמו להכנת מצות. האישה הושלכה לכלא והגברים הוצאו להורג. קשים היו חייהם של יהודי פשמיש, כמו חיי היהודים במזרח אירופה כולה. מהיכן הגיעה משפחת ולפיש לפשמיש? כמה דורות ישבה בה? האם אבותיה סבלו אף הם ממעשים נוראים שכאלה? איננו יודעים. אך בתחילת המאה העשרים הם לבטח סבלו, כמו שאר יהודי העיר, מהכיבוש הרוסי במלחמת העולם הראשונה ומגירושם לשטחי רוסיה. שלושה שבועות אחרי הגירוש נכבשה העיר בידי הגרמנים והיהודים הורשו לשוב לבתיהם. כשלושים שנה אחר כך, צאצאיהם של אותם גרמנים יביאו לחורבנה המוחלט של הקהילה היהודית בפשמיש ובחלקים נרחבים של אירופה בשנות העשרים של המאה העשרים, כאשר יוסף וצילה ולפיש חבקו בן, תססה הקהילה היהודית של פשמיש מפעילות. קרוב לעשרים אלף יהודים חיו בה, כשלושים אחוז מסך התושבים. חמישה בתי כנסת גדולים ומרכזיים שימשו אותם ועוד מספר רב של בתי כנסת קטנים; ישיבה חסידית גדולה של אחד מאדמו"רי סדיגורה משכה אליה תלמידים רבים, תנועות וארגונים ציוניים למכביר פעלו בה: אחד עשר עיתונים ראו אור – ביידיש, בעברית ובפולנית. אבל חייהם של היהודים במזרח אירופה מעולם לא היו קלים או בטוחים. האנטישמיות ריחפה מעליהם כצל מאיים, חוסר הביטחון הכלכלי והפיזי היו בני לוויה קבועים בחייהם. זוהי הסיבה שבסוף המאה התשע עשרה החלו יהודים רבים לעזוב את יבשת אירופה ולהגר למקומות אחרים. מעטים הגיעו לארץ ישראל, רובם שמו פעמיהם לארצות הברית. כאשר זו סגרה את שעריה, פנו המהגרים לדרום אמריקה. כשני מיליון יהודים היגרו באותן שנים מאירופה ליבשת אמריקה, מקווים למצוא שם חיים טובים, שלווים ובטוחים יותר.

כולה.

11