סיפור חיים - אברהם ושרה - סיפור חייהם
החיים בגדיניה
השליטה בגדיניה, עיר נמל חשובה בדרום הים הבלטי, עברה לאורך השנים כמה וכמה ידיים. לאחר מלחמת העולם הראשונה, לפי הסכם ורסאי שנחתם בתום המלחמה, גדיניה עברה מהקיסרות הגרמנית לפולין והוקם בה נמל גדול ומצליח שהעניק לה תנופת פיתוח גדולה. בעקבות התפתחותה הגיעו לעיר יהודים רבים, שקיוו למצוא בה פרנסה. כשבני משפחת ולפיש הצטרפו אליהם, כבר מנתה הקהילה היהודית כשבע מאות נפש. אנשי הקהילה הקימו בית כנסת, גן ילדים וחדר. הם העסיקו מורה לעברית וללימודי דת, שלימד בכל בתי הספר המקומיים בהם למדו ילדים יהודיים. השוחט של הקהילה מילא גם חלק מתפקידי הרב, ושתי חברות צדקה וסעד - "מעשים טובים" ו"קופת גמילות חסדים" - העניקו הלוואות ללא ריבית לרוכלים ולנזקקים. גם התנועות הציוניות מצאו בעיר כר נוח לפעולה. יחד עם היהודים הגיעה לעיר בת לווייתם הקבועה - האנטישמיות. חברי מפלגות לאומניות הציבו משמרות ליד חנויות ובתי מלאכה של יהודים ומנעו מלקוחות גויים לקנות בהם. הם גם ניפצו שמשות וציירו סיסמאות אנטישמיות על קירות בתים. משפחת ולפיש, כמו שאר היהודים, ספגה והבליגה. אברהם, כבר נער בן ארבע עשרה, נמרץ וחדור מוטיבציה, מצא עד מהרה עבודה בחנות דומה לזו שהעסיקה אותו בפשמיש, אלא שהפעם, כבעל ניסיון, קיבל עשרים וחמישה זלוטי לחודש. העבודה הייתה קשה ומדי יום היה עליו לסחוב חבילות גדולות וכבדות של סחורה. לאחר כמה חודשים החליט לחפש עבודה אחרת. עד מהרה מצא אחת כזו, בחברת ביקובסקי ליבוא דגים. תחילה הוטלו עליו רק עבודות פשוטות, ובערב, כשסיים לעבוד, מיהר ללימודים בקורס להנהלת חשבונות. אט אט התקדם אברהם בחברה, ואחרי שסיים את לימודיו החל לעסוק בענייני הכספים ובקשר של החברה עם הבנקים. עבודתו הטובה הרשימה את מר ביקובסקי והוא הפך את אברהם ליד ימינו, עם שכר נאה של מאה וחמישים זלוטי לחודש. אברהם היה אז בן שמונה עשרה בלבד, כל עתידו לפניו. אבל אז החלה המלחמה.
15
Made with FlippingBook - Online magazine maker