סיפור חיים - אברהם ושרה - סיפור חייהם

במדינת ישראל

אברהם ושרה הגיעו עם תינוקם דב למעברת רעננה בנובמבר 1948 , ושוכנו באוהל דולף מים. דב הקטן חלה בדלקת ריאות והועבר לצריף המרפאה, כשהוריו המודאגים מגיעים לבקרו בכל רגע פנוי. כעבור מספר שבועות הודיעו להם נציגי הסוכנות שנמצא עבורם בית בעכו. הם ארזו את רכושם המועט ועברו לבית ערבי שנמנה על "הרכוש הנטוש", רכושם של ערבים שנמלטו מיישוביהם במהלך מלחמת העצמאות. הבתים הללו הועברו לרשות הממשלה וזו שיכנה בהם עולים חדשים שהגיעו אז למדינה בהמוניהם.

תעודת חבר הסתדרות שקיבלה שרה עם הגעתה ארצה. גם אברהם קיבל אחת כזאת

הבית הערבי הגדול כלל מבואה רחבת ידיים וגבוהת תקרה, שאליה פנו ארבעה חדרים, מטבח ושירותים. בכל חדר כזה גרה משפחה. שרה ואברהם קיבלו חדר אחד, סוניה ואברהם חדר שני, ובשני החדרים האחרים התגוררו שתי משפחות זרות. המטבח והשירותים היו משותפים לכל דיירי הבית הגדול. אברהם החל לחפש מקורות פרנסה ולקח על עצמו כל עבודה מזדמנת. בין היתר עבד במחלבת שטראוס ובמפעל הנקניקים זוגלובק בנהריה. כשהחלה בניית המצבעה של חברת הטקסטיל אתא בקריית ביאליק, ליד מעיינות כורדני, התקבל אברהם לעבודה אצל קבלן המשנה, שהקים את המבנה בו הותקנו קווי הייצור והאחזקה של המפעל. נציגי החברה, שהגיעו לשטח לבדוק את התקדמות העבודה, הבחינו בעולה החרוץ, שניחן בתבונת כפיים ושכל ישר, והציעו לו משרה בחברה. הייתה זו תחילתה של תקופת עבודה ארוכת שנים.

33

Made with FlippingBook - Online magazine maker