סיפור חיים - אברהם ושרה - סיפור חייהם

פרידות והתחלות חדשות -ב 1956 קיבלה שרה בשורה קשה: אחיה נחמיה, היחיד שנותר ממשפחתה אחרי ששרד לצדה את שנות המלחמה הקשות, נפטר ממחלה בארצות הברית. הוא השאיר אחריו את אשתו נוניה ושני ילדים קטנים – אלברט )אברהם( ורוברט )ראובן - באבי(. שרה התקשתה להתנחם. זמן קצר אחר כך, למרות הכאב, ובאופן שכל כך מתאים לה, היא חידשה את הקשר בין גיסתה לבין חברה הראשון מוטק'ה, שחי בישראל. בעקבות חידוש הקשר נסע מוטק'ה לארצות הברית, נשא את נוניה לאישה והיה כאב לבניו של נחמיה. בהמשך נולדה גם בת משותפת, פראני. במהלך השנים נשמר קשר חם בין שתי המשפחות, שכלל ביקורים הדדיים. במקביל התרחבה גם משפחת ולפיש הקטנה בארץ, כשהתחברה למשפחתו הענפה של מוטק'ה. -ב 1957 נפטר יוסף, אביו של אברהם. סבתא צילה נותרה לבדה. אברהם ושרה החליטו לרכוש מקבלן, במשותף עם צילה, חלקת אדמה בקצה הצפוני של קריית מוצקין. השטח גבל בשדה בור ועליו נבנה בית המשפחה החדש, שכלל שלושה חדרים שלמים )!(, תוכנן לפי צורכי המשפחה ויכולתה הכספית המוגבלת. בחורף 1959 עברו בני המשפחה לבית שבנייתו טרם הושלמה. פתחי הדלתות והחלונות כוסו בשמיכות, סבתא צילה שוכנה בחדר משלה, רבקה ודב בחדר שני, וההורים המשיכו לישון על הספה הנפתחת בסלון. החצר, שבה ניטעו מספר עצי פרי, הפכה במהרה לגינה פורחת ולמרכז התחביבים של אברהם. במחסן הקטן שנבנה בפינת המגרש, הוא הקים לעצמו בית מלאכה קטן בו תיקן מכשירים ובנה פריטי ריהוט לבית. שנים לאחר מכן המשיך במלאכה עבור הדירות שרכשו ילדיו לאחר שנישאו. מענבי הגפן והרימונים שגידל בחצר ייצר יין, הכרוב והמלפפונים שנרכשו מהירקן השכונתי נכבשו לחמוצים, מהשזיפים ותותי השדה נרקחו ריבות טעימות. ידיו של אברהם היו תמיד מלאות עבודה.

בעמוד משמאל: למעלה: סבתא רבתא צילה עם דב רבקה ומתי מימין: דב ורבקה לבושים בבגדים שקיבלו מדוד נחמיה מאמריקה, חורף תשי"א ) 1950-51 ( משמאל: אברהם עם דב ורבקה בבית בקריית חיים

38