סיפור חיים - אברהם ושרה - סיפור חייהם
"שמרי על אבא, הוא איש נהדר. אני יודעת שהוא אוהב אותי, הוא אוהב אותי בשקט. הוא היה בעל נהדר, בן טוב ואבא טוב. הוא לא סובל עכשיו, אני יודעת שיהיה לו קשה בלעדיי, אבל הוא לא יסבול. היו לנו חיים טובים יחד, חיינו בכבוד, קיבלנו הרבה כבוד מהילדים ומכולם. פסח מתקרב, תחגגו אותו בשמחה". "יהיה לנו עצוב בלעדייך", אמרה לה רבקה. "יהיה עצוב, אבל תעשו שמח. יש לי זכות גדולה שהראש שלי עובד ואני יכולה להיפרד ממך. תמסרי דרישת שלום לכל מי שהכיר אותי, לפנינה, לחביב, ליהודית, ללייזר, לאחיות שטיפלו בי - יפה נחמה וגולי ושרית. שמרי על סוניה. היא המשפחה הכי קרובה שלנו. צריך לדאוג לה וליוסי. "איפה תעשו את השבעה? איך יהיה הטקס? אני כבר לא אהיה בו. "היו לי חיים מלאי סבל אבל התגברתי. השתדלתי לעשות הכי טוב שאני יכולה. עכשיו אני חושבת שהגיע הזמן ללכת. לשחרר אתכם מהסבל. ראיתי איך זה משפיע על כולם ועכשיו אני רוצה לשחרר אתכם. מספיק לי. לא תיארתי לעצמי שהסוף יהיה כל כך ארוך.
"זהו, הגיע הזמן ללכת".
58
Made with FlippingBook - Online magazine maker