פרוייקט סיפור חיים - מהשרדות.... לצמיחה מאת: נג'ה שנצר (ויצבורט)
במחנה שכנו אותנו בצריפים. עשרה אנשים בכל צריף. ישנו על דרגשים אשר היו מסודרים בחמש קומות. כמובן שלא היו לנו שמיכות, והתכסינו במעילים או במעט הבגדים אשר היו לנו. גם בתנאים הקשים ניסינו לשמור על הניקיון. היינו מתרחצים במי ברז קפואים אשר היו בצריף שלנו. את השיער חפפנו במים שהיינו מחממים על מדורה.היה לנו מעט סבון שהבאנו מהבית. השתמשנו בו בקמצנות על מנת שיספיק לאורך זמן, כיוון שהגרמנים לא סיפקו לנו סבון. למזלנו פולנייה בשם מרתה, אשר ראתה את מאמצנו לשמור על הניקיון, נתנה לנו סבון נוסף. לאסירים באזור “ג” לא היו אפילו ברזים של מים קרים לשטוף את עצמם. לעיתים היו מביאים אותם לצריפים שלנו על מנת שיתרחצו. באחד הימים פרצה תגרה בין שני אסירים. אינני יודעת מה הייתה הסיבה לתגרה, אך הגרמנים סיימו אותה בזה שירו בשניהם . את בגדינו היינו מכבסים ותולים על חבל. לעיתים תכופות לבשנו אותם לחים וקרים כקרח. כשבגדינו התבלו ונקרעו, השתמשנו בבגדיהם של הנרצחים בתאי הגזים. בגדים אלה הגיעו במשלוח ממאידנק ומטרבלינקה, ונועדו לניקוי המכונות.
-13-
Made with FlippingBook flipbook maker