פרוייקט סיפור חיים - מהשרדות.... לצמיחה מאת: נג'ה שנצר (ויצבורט)

היו אנשים אשר בשל הקשיים ויתרו על הניקיון. הם התרחצו לעיתים רחוקות ולא כבסו את בגדיהם. על גופם ובבגדיהם שרצו כינים ופשפשים. היה אזור של גברים ואזור של נשים. מותר היה לגברים לבקר את בנות זוגם בצריף שלהן, עד לשעה עשר (בזמנים בהם לא עבדו כמובן) . מי שנתפס , הוענש בחומרה. 10 במגורי הנשים לאחר השעה למרות הזוועות אשר חווינו, היו חברויות והיו אהבות. היו זוגות אשר הופרדו בכורח הנסיבות, אך לאחר המלחמה נפגשו, נישאו והקימו משפחות. מאחר ולא היו מקומות להתייחדות, אנשים קיימו יחסי מין בצריפי הנשים, לעיני כולם. בעיקרון היה אסור לקיים יחסי מין, אך הגרמנים לרוב לא הקפידו, והתעלמו מהעניין, לעיתים אנשי הקאפו תפשו זוג בשעת מעשה והענישו אותו, אך לרוב גם הם התעלמו. מפקד אזור “א” היה אדם נוח באופן יחסי למפקדי האזורים האחרים. היו לו כמה מאהבות יהודיות אשר התנדבו “לשמח” אותו, ואכן מצב רוחו היה טוב בדרך כלל, והוא לא הרבה להתעלל בנו. מאוחר יותר החליפו אותו והמחליף היה אכזר מאד. נאסר לגדל ילדים במחנה. כל ילד שנתפש, נשלח להשמדה. בתקופה הראשונה היה שף גרמני אשר הסתיר את הילדים המעטים אשר היו שם.

-15-

Made with FlippingBook flipbook maker