פרוייקט סיפור חיים - מהשרדות.... לצמיחה מאת: נג'ה שנצר (ויצבורט)
היו אירועים רבים כגון זה. אינני מפרטת את כולם, כיוון שהכתיבה מעלה זיכרונות אשר מוטב להדחיקם. תמונות מהזוועות אשר ראיתי עודן חקוקות בנשמתי ומופיעות בחלומותיי. באותה תקופה היה לי ידיד בשם חנק מלקסמאן. בכל זמן פנוי היינו יושבים שעות ומדברים במקום לו קראנו “גבעת החכמים”. היה זה מקום מעט מוגבה מאחורי הצריפים, בו הייתה מדשאה וניתן היה לשבת שם. חנק ואחיו יוזק באו ממשפחה מאד עשירה. הם השאירו את רכושם וכספם אצל שכנים פולנים ואלו מדי פעם הגניבו להם מעט כסף. בכסף זה הם קנו מזון. לעיתים הוא חילק איתי את המזון הזה. כאשר הוקמו הדוכנים לממכר אוכמניות הוא קנה שקית אוכמניות, ואכלנו אותן יחד. אנשים אשר איכשהו היה להם מעט כסף, סיכויי ההישרדות שלהם גדלו מאד. אחותי ואני עבדנו בבית החרושת, ואימי עבדה בשולחן הבקרה. עבודתה נחשבה טובה ונוחה יחסית והמשגיחה הגרמנייה הייתה נחמדה ונטתה חסד לאימי אשר שוחחה עימה בגרמנית. באחד הימים נפל ארגז על רגלה של אימי. הבוהן שלה התרסקה לחלוטין. מובן שלא הייתה לה אפשרות לטפל בבוהן או להיכנע לכאב. היא שמה מים קרים על המקום הכואב והמשיכה לעבוד. לו המשגיחה הגרמנייה אשר ראתה את האירוע הייתה מלשינה עליה, אימי הייתה נשלחת לטרבלינקה.
-19-
Made with FlippingBook flipbook maker