פרוייקט סיפור חיים - מהשרדות.... לצמיחה מאת: נג'ה שנצר (ויצבורט)
מעופשים להם הגרמנים קראו מרק. היינו עומדים שעות בתור כדי לזכות במעט ממנו. הייתה תקופה קצרה בה היו מעט נתחי בשר סוס במרק. כנראה שסוסים רבים מתו בתקופה זו, והגרמנים מצאו דרך להפטר מהגוויות. את המרק חלקו אנשי המשטרה היהודית. אחד חילק, ואחד השגיח. אנשים אשר נשאו חן בעיני המחלק, זכו לקבל מרק מתחתית הסיר אשר היה סמיך מעט יותר, ולעיתים הייתה בו פיסה קטנה של תפוח אדמה, ירק בלתי מזוהה כלשהו או גרגר שעועית. את פרוסת הלחם אשר קבלתי הייתי אוכלת לאט לאט, כדי לחוש זמן ארוך יותר כי יש לי מה לאכול. הייתי אוחזת בה חזק בידי, ובלילה מחביאה אותה מתחת לראשי, כדי שלא יגנבו לי אותה. הרעב גרם לאנשים להתנהג כמו חיות. היו שהתנפלו על אנשים והכו אותם כדי לגנוב מהם את פרוסת הלחם אשר הייתה ברשותם. פרוסת לחם אחת הייתה לעיתים קרובות ההבדל בין חיים למות. היו שהלשינו לקאפו או לגרמנים על כל מיני “עבירות” פעוטות אשר בצענו, על מנת להשיג הטבות כלשהן, או מנת מזון נוספת.
לעומת זאת היו גם גילויי תמיכה ועזרה הדדית. היו כמה מאנשי המשטרה היהודית אשר השתדלו כמיטב יכולתם ותוך כדי סיכון חייהם, לעזור. הם היו מגניבים
-27-
Made with FlippingBook flipbook maker