פרוייקט סיפור חיים - מהשרדות.... לצמיחה מאת: נג'ה שנצר (ויצבורט)
היו שמועות שהרוסים מתקרבים לנהר הוויסלה. ככל שהתרבו השמועות, גברו ההתעללויות. לא די היה בזוועות אשר ידענו מהגרמנים ומהאוקראינים, הקאפו היהודים ראו עצמם כמלכי העולם . הם הכו יהודים ללא הבחנה, השפילו אותם והתעללו בהם. בכל יום, לאחר שסיימו להכות ולהתעלל, נהגו להשתכר ולהתהולל. בראש המתעללים עמדו שני אנשי קאפו, שקטפיצקי וטפרמן. הם נהגו להוציא מבין העומדים במסדר נערות צעירות מאד, בהן היו משתעשעים יחד, ומתעללים מינית. נכנסו הרוסים לעיר לובלין. כיוון שהם התקרבו לאזור בו שכן 1944 בתחילת המחנה שלנו, נשלחנו למחנה בצ’אוסטוכובה המרוחקת מאזור הגבול, אשר בה היה בית חרושת לנשק, בו היינו אמורים לעבוד. כשהגענו לצ’אוסטוכובה רכזו אותנו הגרמנים במגרש בו ישבנו כל היום וכל הלילה ללא אוכל או שתייה. הגרמנים אשר רצו להשתעשע אמרו כי מותר לנו לנקום באנשי הקאפו, ובאנשי המשטרה היהודית. היו שנענו, ולהנאתם של הגרמנים, התפתחו תגרות דמים בין אנשי המחנה לבין אנשי המשטרה היהודית. מן המגרש נשלחנו ישירות לעבודה, בלא שינתן לנו מזון כלשהו. אותי הציבו לעבוד על מכונה שנקראה פריזרקה. מכונה זו ייצרה את הטבעות
-29-
Made with FlippingBook flipbook maker