פרוייקט סיפור חיים - מהשרדות.... לצמיחה מאת: נג'ה שנצר (ויצבורט)
סוף חלוקת המרק, נותרו בסיר רק מים דלוחים). הם אולי חששו שבואם של אנשים נוספים למחנה יקשה על מצבם, ויקטין את סיכויי ההישרדות שלהם.
המחנה נוהל ברובו ע”י אנשי המשטרה היהודית, אשר לא רק שלא עזרו לנו לשרוד אלא הקשו על חיינו בכל דרך אפשרית.
לאהיה יוםבו לאשאלתי אתעצמי מהעשינו שמגיע לנו לסבול כך? על מה אלוהים מעניש אותנו? במה חטאו תינוקות אשר רק נולדו, שהגרמנים אחזו ברגליהם הקטנות והטיחו את ראשם בקיר עד שהתנפץ? קשה לי לכתוב את הדברים הללו. התמונות המחרידות עודן מול עיני כמו קרה זה אתמול. השנים הרבות אשר חלפו מאז לא טשטשו אותן ולא הכהו את הכאב.
למזלי אימי ואחותי היו איתי. תמכנו זו בזו לאורך כל הדרך, והיחד נתן לנו כוח. אימי שהייתה בת שלושים ושבע בלבד נחשבה “זקנה”. לא פעם הקאפו
-31-
Made with FlippingBook flipbook maker