פרוייקט סיפור חיים - מהשרדות.... לצמיחה מאת: נג'ה שנצר (ויצבורט)
צהובה. הוא ליווה אותי חזרה למקום בו גרנו, ונשא עבורי את גושי הגבינה אשר היו כבדים מכדי שאוכל לשאתם. קשה לתאר את שמחתנו למזון הבלתי צפוי לו זכיתי. אחותי פרסה את הגבינה לנתחים קטנים, ובכל יום הלכה לכפר הקרוב כדי להחליף אותם בלחם. מאוחר יותר מצאתי עבודה. היה עלי לקלף תפוחי אדמה במטבח של טייסי הצבא הרוסי. בתמורה קבלתי מזון עבורי ועבור משפחתי, סבון צבאי לרחצה ותה. זו הייתה הפעם הראשונה לאחר חמש שנים ששתיתי תה עם סוכר. התקופה במטבח הרוסי זכורה לי כתקופה טובה. אכלנו לשובע, וקבלנו יחס מאד חם מהנשים הרוסיות אשר עבדו במטבח. אחת מהן אפילו נתנה לי סוודר ישן, אשר במצב בו לא היו לי בגדים היווה הצלה של ממש. בערב, לאחר שעות העבודה ליוה אותנו טייס למקום בו התגוררנו על מנת לשמור על ביטחוננו כיוון שבאותה תקופה היו שיכורים רבים ברחובות, אשר נטפלו לנערות צעירות, ולפעמים אף אנסו אותן. כך שרדנו זמן מה. היו לנו רק הבגדים הבלויים אשר לבשנו לגופנו. כשרצינו לכבס אותם היה עלינו לשכב במיטה ערומות, עד אשר התייבשו, ואם לא
-37-
Made with FlippingBook flipbook maker