פרוייקט סיפור חיים - מהשרדות.... לצמיחה מאת: נג'ה שנצר (ויצבורט)
לאחר כחודש נסענו עם החבר של סטפה אחותי לעיירה שדלוביץ, בה חי לפני המלחמה, ובה הייתה לו דירה. חיינו יחד בדירה שלו. הוא התפרנס מכל מני עסקים אשר עשה עם הפולנים. בנוסף קבלנו לחם מהקהילה היהודית, כך שאוכל לא חסר לנו. חבר זה היה השוטר היהודי עליו ספרתי, אשר בזכות יחסיו עם אחותי, דאג לתת לנו מנות מוגדלות, ובזכותו השתפרו משמעותית סיכויי ההישרדות שלנו. הוא כמו כמה שוטרים אחרים, ביצע את תפקידו בלית בררה, על מנת לשרוד. הוא מעולם לא הלשין ולא התעלל ביהודים. אחד הנושאים אשר העסיקו אותנו באותה תקופה היה מי מהמשפחה או החברים שרד את התופת. על מנת לאתר קרובים, אנשים נסעו למקום בו התגוררו לפני המלחמה, והשאירו על הכניסות לבתים הודעה כי הם חיים והיכן ניתן למצוא אותם, כדי שאם נותר מישהו בחיים, הוא יוכל לאתר אותם. אחותי סטפה נסעה ללודג’ והשאירה הודעה על שער ביתנו. כך מצאנו את הדודה היחידה אשר נותרה מכל משפחתנו הענפה. שמה של הדודה היה נג’ה, כשמי, והיא הייתה באושביץ בזמן המלחמה. היא שרדה בזכות יופייה. כאשר נשלח בעלה לתאי הגזים בזמן הסלקציה של מנגלה, רצתה ללכת איתו. מנגלה הביט בה ואמר שיופי כזה לא מיועד להשמדה. ופרש את חסותו עליה .
-39-
Made with FlippingBook flipbook maker