תיאטרון חיפה - סוניה - מחזמר מקורי

מעצבת תפאורה שני טור, הנה ברוש לבדו

סוניה בואי ונכתוב סיפור לנוף כנרת יחד מן העמק נשקיף אל הרמות בואי ונשתול אילן גבה צמרת

בעבודה שלי כסצינוגרפית אני תמיד מתחילה מהטקסט. הכל כתוב בשורות הטקסט, או יותר נכון בין שורות הטקסט. כל התשובות חיות שם, ומשם נולדת ההשראה ליצירה החזותית. בדומה למוסיקה, שתפקידה לתת לנו עוד מבט עומק ורוחב על הסיפור, כך גם תפקידו של עיצוב החלל. ב״סוניה״ הטקסט והמוזיקה היו אבן היסוד של התפאורה, שמשמשת קרקע פורייה להתרחשות ההצגה, תרתי משמע. הבמאי עידו רוזנברג, ראה בעיני רוחו את התזמורת יושבת שזורה במרכז הבמה והשחקנים סביבם, ומשם בעצם התחלנו לעבוד. יצרנו טופוגרפיה של שכבות מוזיקאליות לפי הרכב נגני התזמורות והכלים השונים וכך נולד הפודיום המרכזי בלב הבמה.

אילן של אהבה, אילן של חלומות

בעוד שהטקסט מספר את סיפור אהבתם המורכב ושם דגש על חייהם האישיים והזוגיים של בני הזוג פרס, סוניה ושמעון שרים על הבמה שירי אהבה לארץ ישראל היפה. בעיני, המחזמר מספר סיפור על אהבה וגעגוע לארץ ישראל. כל אחד בדרכו שלו. הבמה מדמה מבט פרספקטיבי על ארץ ישראל, על תלמי עמק יזרעאל, על נופי שתי וערב של כנרת, של אדמה, שורשים וצמרת. על שתיל הברוש גבה צמרת, על אילן של אהבה וחלומות. וכך, כמו סוניה שתלנו רעיון.

המרכיב הסודי תמיד מבטיח ניצחון בתוך החליטה אני שותלת רעיון