תיאטרון חיפה - סוניה - מחזמר מקורי

מעצבת תלבושות שירה וייז, ממגפי הרפת ועד החליפות המחויטות

התחלתי את העבודה במחקר היסטורי על סוניה ושמעון פרס - למדתי מה הם לבשו ברגעים משמעותיים לאורך חייהם, ומה היה סגנון הלבוש האישי שלהם. במקביל, עשיתי מחקר על לבוש היסטורי ישראלי לאורך השנים. ולבסוף, יחד עם עידו רוזנברג הבמאי, עברנו על נקודות הזמן הספציפיות המופיעות במחזמר בניסיון לראות מה הכי מתאים שילבשו ומה אנחנו רוצים ״לומר״ דרך התלבושות בכל רגע ורגע. בתחילת הסיפור שניהם לבושים בבגד חלוצי, קיבוצי, לבן ובז׳-חאקי. הם מגיעים מאותו מקום, מאותן דעות, ומרגע זה הם רק הולכים ומתרחקים, כל אחד למקומו ודעותיו שלו. משם, החלטנו שסוניה תסמל את החיבור לאדמת ארץ ישראל עם קשת צבעים אדמתית. בחרנו לה גוונים של חום, בז׳-ירקרק, וחמרה. ושמעון לעומת זאת מסמל את הפטריוטיזם של ארץ ישראל - ועבורו בחרנו בצבעים כחולים של הדגל.

עבור רגעים נוספים במחזמר עשינו בחירות דרמטיות עם התלבושות. לדוגמא, בסצינת בר המצווה ("לחייך ולשתוק"), בחרנו עבור סוניה שמלה ש"מלחיצה" אותה - היא עולה לבמה עם תסרוקת מוחזקת, בה כל שערה יושבת במקום באופן מוקפד מדי, כאשר השמלה שלה צמודה מאוד עד כדי לוחצת, ומכריחה אותה לעמוד זקוף.

מנגד לסוניה הצעירה ולאורך התבגרותה, דרך כל החלפות התלבושות הרבות שלה לאורך השנים, עומדת סוניה המבוגרת בשמלה איקונית של סוניה בחייה. שמלה פרחונית ולא מתיימרת בצבעי אדמה. ברגע מסוים במחזמר (בשיר "המרכיב הסודי") סוניה הצעירה מופיעה באותה השמלה, והן הופכות למראה אחת של השניה.