קשר עין 241 יולי 2014

שיוצר בעיות שקשורות בהתרופפות סמכות הורית ומורית, העדר דיאלוג בלתי אמצעי ואלימות. לדוגמה, ילד שרגיל לקבל תשובות באופן מיידי בהודעת טקסט, רוצה ודורש תשובות מיידיות גם מההורים שלו וגם מהמורים שלו. אנחנו רוצים לעזור למורים ולמחנכים שלנו, בראש ובראשונה, להכיר היטב את עולם הילדים של היום, המאופיין בקצב מהיר, בשפה מיוחדת ובתרבות אחרת ממה שאנו מורגלים אליו, ובשלב שני, כמובן, גם לציידם בכלים להתמודדות. למשל, פתחנו מערך ייעוצי ופסיכולוגי בפייסבוק ואנו מקבלים פניות דרכו באופן שוטף. דוגמה נוספת היא מתחום הטלוויזיה: בעידן שבו גיבורי התרבות של היום הם בוגרי תוכניות הטלוויזיה 'האח הגדול' וזוכי 'כוכב נולד' מוטלת עלינו חובה להרחיב עבור התלמידים את היריעה, והכי נכון יהיה לעשות זאת דרך הערוץ שהפך את כוכבי 'האח הגדול' לכוכבי על, והוא ערוץ הטלוויזיה". אחת הביקורות על משרד החינוך היא שהמערכת גדולה מדי ומסורבלת. כיצד ניתן להריץ תהליכים מהירים? ד"ר שמחון: "מערכת החינוך היא מערכת גדולה שנוגעת לכל בית בישראל. אין הורה ואין סבא וסבתא שאין להם מה לומר על מערכת החינוך. המערכת חשופה ושקופה ולכן יש עליה גם הרבה לחצים וביקורת. במערכת גדולה כזאת כל שינוי או תהליך קטן דורש כסף רב. ואגב, לא רק בישראל יש מגבלות של תקציב. לכן אין ברירה אלא לקבוע סדרי עדיפויות ולהשפיע על מנהלי בתי הספר וצוותי ההוראה להיות יצירתיים וגמישים, ולנסות לחפש שותפים ומתנדבים ואפשרויות להוציא יוזמות כאלה אל הפועל. מנהלי בתי ספר נמצאים בזירה שבה יש להם קשר עם ההורים, עם הרשויות המקומיות, עם גופים מהמגזר השלישי וכיוצ"ב, וכמובן איתנו. אנחנו נתמוך ונעזור, אך לא ניתן לבצע תהליכים מהירים ללא יצירת שותפויות. אנו משתדלים לייעל את העבודה, לקצר ולפשט תהליכים למנהלי בתי ספר שמבקשים מאיתנו לאשר תוכניות באופן מהיר, והמטרה שלנו היא לא לסרבל ולהקשות. אנחנו, כמערכת חינוך, מובילים דרך ברורה עם יעדים ברורים ותוכניות לימוד מעודכנות ומגוונות, והמסרים שאנו מעבירים במסגרת הוועידות ובמסגרות אחרות הם בבחינת מורי דרך. הדרכים לביצוע הם פרי היצירתיות והיוזמה של אנשי החינוך ומנהיגי החינוך, ובמעשיהם הם מוכיחים לנו שזה אפשרי''.

הראשונה הוכיחה את עצמה, ואני בטוחה שכך יהיה גם בוועידה השנייה שזה עתה הסתיימה". מה השתנה במחוז הצפון לאחר סיום הוועידה הראשונה ועד כמה היא הייתה אפקטיבית? ד"ר שמחון: "הוועידה הצליחה להציף במלוא העוצמה, לכל מי שהשתתף בה ובעיקר למנהלי בתי ספר ומנהלי מחלקות חינוך ברשויות, את דמה הטכנולוגית והחדשנות. השאיפה ִ נושא הק שלנו הייתה לחשוף לפני כל הגורמים המשפיעים על עולם החינוך את הדרך והכלים החדשים שיסייעו בידם לבצע את מלאכתם נאמנה. השטח והמציאות משתנים כל הזמן, ועל כן גם מערכת החינוך אמורה להתאים את עצמה. בכינונה של הוועידה ביקשנו ליצור אימפקט בתוך מוסדות החינוך, שיוביל לעשייה ולפעולה, וכך אכן קרה. לדוגמה, בתחום הרובוטיקה: המנהלים נחשפו לתחום, יצרנו תוכניות עבודה, יוזמות חינוכיות ותחרויות, והכשרנו מורים חדשים בתחום. דוגמה נוספת היא הקמת מרכזי יזמות בתוך בתי הספר. בתי הספר התחילו לקיים תוכניות ייחודיות בנושאים טכנולוגיים שונים. התלמידים החלו לפתח מודלים ורובוטים משוכללים, ולכתוב עבודות חקר מרתקות. בתי ספר הפכו לחממות ליזמות ופיתוח מוצרים, מגמות ישנות נסגרו ונפתחו מגמות טכנולוגיות חדשות, כמו מגמת האלקטרואופטיקה באורט יוקנעם ומרכז היזמות בעמל צפת. אחרי הוועידה הראשונה מנהלים החלו להזמין אותנו לראות יוזמות ותהליכים שנעשו אצלם בבתי הספר, אחרים כתבו ותיארו לפנינו את השינויים שנעשו. אנו, מצדנו, מקפידים לבקר בבתי הספר ובודקים שהמסרים חלחלו, כדי שנוכל למדוד את השינויים וההתפתחויות באופן שוטף גם בעתיד ולראות שאכן הדברים קורים". מדוע בחרתם דווקא בנושא ערכים כנושא מרכזי בוועידה השנייה? ד"ר שמחון: "יש הרבה מאוד דילמות שקשורות דמה וטכנולוגיה ִ לחינוך ולערכים בעידן של ק המשתלטות על חיינו, עידן שבו בני הנוער נפגשים על המסך עם 'גיבורי תרבות' שאינם בהכרח גיבורי התרבות שלאור דמותם אנו מבקשים לחנך את בני הנוער, עידן שבו החברה אלימה יותר, שבה יש תופעות חברתיות שליליות. בחברה הישגית יש בהחלט מקום משמעותי לתווך ערכים כמו הומניזם, שוויון, סובלנות, תרומה לחברה. כל עולם האינטראקציות החברתיות עבר, ועדיין עובר, מהפכה. חיי החברה מנוהלים בתוך הווטסאפ, הסקייפ, הפייסבוק והטוויטר, דבר

קשר 30 ריאיון

ד"ר אורנה שמחון

אנחנו, כמערכת חינוך, מובילים דרך ברורה עם יעדים ברורים ותוכניות לימוד מעודכנות ומגוונות, והמסרים שאנו מעבירים במסגרת הוועידות ובמסגרות אחרות הם בבחינת מורי דרך