קשר עין ירחון ארגון המורים גליון 247 מרס 2015

אוטומטית תנועה בחלל הכיתתי ושובר את פרדיגמת הפירמידה, לפיה המורה בחזית הכיתה והידע. לוח נוסף מאפשר למורה להשתחרר מהמקום הבלעדי ולהעבירו לקבוצות של לומדים מתוך הכיתה שניגשים אל הלוח ועושים בו שימוש עצמאי. כך כל תלמיד הוא גם מורה וכל מורה הוא תלמיד. דוגמה אחרת - לראות בכיתה ‘בית’.. אם המורה והתלמידים יצליחו להסתכל על הכיתה שלהם כך, כל כיתה תקבל אופי אחר שיביא לידי ביטוי את עולמם הפנימי. מעצם הגדרת הכיתה כ’בית’ ייווצר החיבור. תגבר תחושת השייכות ויהיה חיבור לכל ההתנסויות ש’בית’ מאפשר, כמו למידה, התנסות, הרגשה בטוחה וגם מקום שניתן להיכשל בו, לצמוח ממנו ולקבל חיזוקים ותמיכה". שינוי עיצובי הוא גם פונקציה של משאבים. זוהר: “לא בהכרח. אפשר להתחדש עם מה שיש ולחשוב רחב ויצירתי. איציק ישורון, המחנך הפרטי שהיה לי בבית הספר, ביקש מהתלמידים להביא לכיתה משהו מהבית שיעזור להם להרגיש בית. הבאנו מגוון רחב של דברים, וזו הייתה הכיתה הכי מיוחדת והכי שלנו". זוהר מדגישה שאחת הדרכים להתגבר על בעיות תקציב היא לסחוף לתהליך את כל הקהילה: “ניתן לייצר מהלך של ‘קהילה יוצרת’ ובכך להכפיל משאבים. מבררים את מי ניתן לרתום לתוך התהליך, מגייסים את ההורים והתלמידים, ואפילו בעלי עסקים, ופותחים ביום עבודה משותף".

הפרונטלית המסורתית, שמבקשת לייצר שקט, ייצור מעין זוהר, כאוס גדול ויפספס את המטרה," מסבירה מעצבת בהכשרתה ומרכזת מימד “מקום" בתוכנית “כיתת 1202" בארגון ערי חינוך. “יש הבדל גדול בין עיצוב כיתה בפדגוגיה הישנה לבין העיצוב בפדגוגיה החדשה," מוסיפה רקנטי, ומסבירה: “בפדגוגיה החדשה העיצוב נפגש עם המרכיבים השונים של השינוי, כמו: הפעולות השונות של הלמידה, מבנה הזמנים השונה או העיקרון של הכיתה כבית". “הדבר הראשון שנדרש כדי להיכנס לתהליך עיצוב מרחבי למידה הוא לפתוח את הראש, לחפש מקורות השראה ולהבין מה קורה בנושא בארץ ובעולם," ומציעה “להיכנס לאתר פינטרסט, זוהר, מסבירה לאתר ערי חינוך, שיש בו תמונות וסרטונים, או לכל מקור השראה אחר כדי להתחיל במסע שבו הדמיון האישי נפרץ ומתרחב. לדבריה, רק כאשר מורה פורץ את גבולות הדמיון הפרטיים שלו, הוא מתחיל להבין מה יכול להתאים למרחב הלימודי שהוא מבקש לייצר, ופועל בהתאם. “אם לא יעשה זאת," קובעת זוהר, “המורה יכול לייצר, לכל היותר, מרחב לימודי כמו שהוא כבר ראה אצל מישהו אחר ושלא בהכרח עונה על כל הדרישות שהוא הגדיר לעצמו". תני עוד רעיונות עיצוב שהכנסתם מזמנת למידה חדשה ומשפיעה על הפדגוגיה. זוהר: “לוח נוסף בקצה השני של הכיתה מייצר

קשר כתבה 20

עיצוב בחינוך: המדריך המלא

- המורה הראשון הוא הפכו את העיצוב למורה השלישי המבוגרים הסובבים את הילד (הורים, מורים, מחנכים), המורה השני הוא קבוצת השווים (הילדים האחרים בכיתה, החבר’ה מהשכונה), והמורה השלישי הוא הסביבה שבה הילד נמצא (הבית, הכיתה). הפכו את הכיתה למרחב שיאפשר למידה מהסוג שאתם מבקשים. – מנהלים, מורים ומחנכים, אל הלמידה כמחוללת צמיחה תהססו לצאת וללמוד מכל אחד ממעגלי הלמידה האלה: מההתנסות האישית שלכם (למידת “האני"); מעמיתים/קולגות שלכם; ממערכות מקבילות בעולם. הטכנולוגיה והתקשורת המתקדמת מאפשרת למידה חוצת יבשות. התחילו שינוי עיצובי התחילו עם המשוגעים וכולם ירצו גם... - עם אלה שאתם מזהים בהם את הניצוץ בעיניים, את הבעירה, התאווה לנסות, לחדש ולשנות. הם יתחילו – וגם השאר יצטרפו. מצאו את “המקום הנכון" להתחיל לעשות איכות לפני כמות – בו שינוי. ממש לא חשוב שכל בית ספר ייראה פתאום אחר. קחו מרחב אחד בתוך בית הספר ובו עשו שינוי משמעותי. אחרי שיהיה מרחב אחד אחר, יהיה רצון לייצר מרחבים נוספים כאלה.

הפכו את הכיתה לקהילה שיוצרת במשותף: מורים, יחד – תלמידים והורים שיוצרים יחד. הפריה הדדית ושיתוף פעולה יניבו מחויבות, תוצאות עשירות ברעיונות ויישום מהיר ויעיל יותר. עיצוב החלל יאפשר הזדמנות לייצר קהילה. חשבו מה מרכיב “בית" ואיך להביא זאת לכיתה. הכיתה כבית – בדקו מהם האלמנטים שמרכיבים חלל שמשדר חום וחלל שמשדר קור. על התלמידים להרגיש חלק מהכיתה לאורך זמן, ולא לעבור כל שנה לכיתה פיזית אחרת. אפשרות נוספת - כיתה שהיא של המורה, והתלמידים עוברים בין ה"בתים" של המורים: בית מתמטיקה, בית גיאוגרפיה, בית מדעים, בית תנ"ך וכך הלאה... שאפו לעיצוב משתנה, מאפשר ודינמי. כיתה צריכה מרחב גמיש – להשתנות כל הזמן בהתאם לדברים שמתרחשים ונלמדים בה. – כל יצירה, שינוי, התחדשות, ולו גם קטנים, זקוקים חנוכת בית לחגיגה ולהכרה. אל תקמצנו בחגיגות. כך יירתמו כולם להתרגשות ולתהליך. בדקו מה מתאים לכם ופעלו לקדמו. אין עבדו בקוד פתוח – צורך לשכפל/להעתיק. בנו את המודל העיצובי שתומך בפדגוגיה שלכם וצאו לדרך, ואל תשכחו לשתף קולגות בתוצאה.