קשר עין ירחון ארגון המורים גליון 247 מרס 2015

סיפור על רומנסות, כומר והליכה רשמים מטיול בחבל קטלוניה שבספרד ובו מסע בעקבות - סימן דרך שהוא הסמל של ארגון Caminos de Sefarad ספרדי שבחר להנציח את העבר היהודי המפואר ולשמר את העדות החומרית של תור הזהב היהודי בארץ זו בשבילי יהודי ספרד

קשר מאמר 26

בת למשפחה שעלתה ארצה כילידת הארץ, מבולגריה, תמיד ערגתי ללכת אחר השורשים שלנו. שפות הדיבור בבית היו עברית, בולגרית, ובעיקר: ספניולית, היא הלדינו, שפתם של יהודי ספרד. לא פעם שאלתי את סבתי וסבי איפה גרו אבות המשפחה בספרד ומהן תחנות הדרך שהם עברו מאז גורשו מספרד ועד שהגיעו לבולגריה. אין לנו תשובה לשאלות הללו, אך בכולנו הנחילו סבי וסבתי את האהבה לתרבות יהדות ספרד, לשפת הלדינו ולפתגמים ולניבים ששיקפו את עולם הערכים והאמונות שלנו, סובלנות עמוקה לעמים אחרים ולדתות אחרות, ובעיקר הכרת הטוב לעם הבולגרי. לא פעם עולה הפנטזיה להפוך לבלש גנאלוגי ולצלול בפנקסי הקהילה, ללכת בין דפיהם בעקבות שמותיהם של בני המשפחה ולהתחקות על הדרך שהם עשו מספרד עד שהגיעו לסופיה שבבולגריה. לנסות לדלות את סדר הדורות הקודמים לאבות המשפחה הידועים לנו. לא פעם אני תוהה איך זה להיות בריטי או צרפתי שמעולם לא גלה מארצו והמידע על העבר נמצא בהישג ידו, ברישומי הכנסייה, בארכיון העירייה המקומית או בבית הקברות המקומי. העבר פתוח לפניו וזמין לו. ואולם מה שטבעי, נכון וזמין לכל בריטי, צרפתי או בלגי אינו טבעי וזמין לנו. הערגה לשורשים, להכרת ההיסטוריה ורצף הדורות, קיימת בנו, בצד סקרנות עמוקה ללכת אחורה בזמן

ולחשוף את פני הדורות הקודמים והשתקפותם בהווה שלנו. לכן כה שמחתי לנסוע לטיול של אופקים בחבל קטלוניה שבספרד, אל הרי הפירנאים הצופנים בתוכם עושר בלתי נגמר של גוני הצבע הירוק ועוד ירוק, טבול בכחול של מאות אגמי ואתרי סקי Caminos de ונופש. אך עיקר המסע היה בעקבות - סימן דרך עשוי מתכת שיצוק ברחוב או Sefarad בקיר המוביל לשכונות שבהן גרו יהודי ספרד קודם חקוק באותיות עבריות “ספרד" לגירוש, ובו השם . מתברר “זכור" מוזהבות ובתוכן בולטת המילה שזהו הסמל של ארגון ספרדי המקיף עשרות ערים ויישובים בספרד שבחרו להנציח את העבר היהודי המפואר, ולשמר את הבתים, הרחובות, מקוואות, בתי כנסת, בתי קברות וכל עדות חומרית אחרת של תור הזהב היהודי בארצם. מפעל אדיר של הספרדים בני המקום העורגים אף הם להכרת שורשי העבר. במסגרת הטיול בקטלוניה הגענו לעיר קסטיו ד’אמפורס ובה לקח אותנו המדריך לסיור בשכונה שבה גרו יהודים לפני שהמלכה איזבלה ובעלה פרדיננד חתמו על פקודת הגירוש, ב-2941. הלכנו .El Cal והגענו לרחוב “ספרד" בעקבות השלט לתומי סברתי שאנו בדרך לבית הכנסת, שהרי בכל שישי היה סבי אומר: מי סטו יינדו אל קאל, קרי, אני הולך לבית הכנסת. והנה מתברר שהמילה קאל אין פירושה בית כנסת, אלא מקורה במילה העברית

לבנה ניר