קשר עין ירחון ארגון המורים גליון 251 יולי 2015

שיתוף ההורים ביחסי הגומלין בכיתה ובבית הספר

לצורך הצלחת מעורבות ההורים בבית הספר על מנהל בית הספר להנהיג את השיתוף, מתוקף סמכותו, באמצעות תכנון תוכניות משותפות לכל הצדדים ויישומן

יש קשר הדוק בין דפוס הקשר הורים-בית הספר ובין תחומי מעורבות ההורים. ככל שהקשר פתוח יותר, ורמת התקשורת גבוהה יותר ומאפשרת רמת מעורבות גבוהה יותר, כך תחומי המעורבות של ההורים רחבים יותר ומהותיים יותר לתפקודו של בית הספר. על בית הספר לראות בהורים גורם משמעותי בחינוך הילד בבית הספר, ועל כן עליו לפתח מערכת קשרים הדוקים אתם, קשרים ממושכים שיהיו בנויים על כבוד הדדי ובמסגרתם יוכלו ההורים להאמין בילדיהם ובצוותים החינוכיים של בית הספר וגם להיות שותפים בבנייתתוכניות לימודים דינמיותשיתאימו לרוח החיים המודרניים. יש מחקרים רבים המראים שלמורים ולמנהלים אין רצון לשיתוף פעולה עם ההורים. יש תחומים שבהם הם מעדיפים להיות הגורם העיקרי, ואולי הבלעדי והדומיננטי, ובהם הם פועלים לפי תפיסתם ודעתם האישית ללא הפרעה וללא שיתוף אחרים. אך אם יאמינו המורים והמנהלים ששיתוף ההורים במה שנעשה בבית הספר חיוני ושההורים הם מקור לסיוע בבניית ערכים משותפים ומחויבות משותפת לחינוך הדור הצעיר, יחושו הילדים שיש תיאום בין בית הספר לבין הוריהם, ובדרך זו הם יפנימו שהתנהגות שני הצדדים ויחסם האחיד כלפיהם הם הדברים שיש לקבל ולהפנים. יישום השיתוף בין בית הספר ובין ההורים יכול להתבסס על כלים תקשורתיים שונים, כמו ישיבות משותפות, כנסים וימי עיון, או ימי הורים שבית הספר יוזם ומבצע. ההורים יכולים להיות כלי עזר חשוב בידי בית הספר, הם יכולים להיות שותפים מלאים בקבלת החלטות שמשפיעות על ילדיהם ועל כיווני העבודה של בית הספר. ראוי לציין, שכדי ליצור שותפויות מגוונות בחינוך, יש לספק להורים מידע על מכלול הנושאים הנוגעים לחינוך, פדגוגיה עדכנית, זכויות הורים, זכויות תלמידים, שיטות הוראה ואף נתונים סטטיסטיים כלליים. חשוב גם להביע לפני ההורים את הערכת בית הספר על השותפות שלהם, להכיר להם תודה, להעריך את התרומות שלהם ולמצוא את הייחודי בכל הפעילויות שהם בחרו לבצע. מתוך הנחה שהורים ותלמידים הם שותפים מלאים בקבלת החלטות שמשפיעות על תלמידים ועל משפחות אחרות בקהילת ביה"ס, יש לזרז תהליכי שיתוף כאלה. שותפויות יעילות מתפתחות כאשר כל שותף מכובד ומורשה להשתתף בקבלת החלטות הבונות תהליכים חינוכיים. אלו יגייסו את דעת ציבור ההורים והתלמידים, שאינם שותפים פעילים, לתמוך בתהליכים החינוכיים לכלל התלמידים, ובתנאי שהם

קשר מאמר 30

סוגי פעילות הגומלין בין בית הספר לקהילה

בפעילות הגומלין בין בית הספר לקהילה מוצגים שני שלבים. בשלב הראשוני נקבעים הדפוסים, שנעשים לשגרתיים לאחר זמן, בית הספר והקהילה מנהלים משא ומתן על הגדרות מצב שיקבעו את מערכת היחסים ביניהם, את הסדרים והכללים שיחולו בנושאים שונים. בשלב השגרה נשמרות רבות מההסכמות שנקבעו בשלב הראשוני, ובית הספר והקהילה פועלים על פיהן. השלב הראשוני של פעילות הגומלין מאופיין כשלב של מבחן. בשלב זה בית הספר מעביר להורים ולקהילה מידע ורמזים על הדרך שבה הוא רוצה לקיים את פעילות הגומלין עמם ומנסה לבנות הגדרת מצב שתענה על ציפיותיו ומשאלותיו. ההורים, מצדם, בודקים בשלב זה באיזו מידה יכול בית הספר לעמוד על הגדרות המצב שלו, ובוחנים את גבולות המותר והאפשר, את נקודת התורפה של בית הספר, את כוחם להשפיע על הגדרת המצב ואת תגובת בית הספר על ניסיונות ההשפעה שלהם. זהו שלב המאופיין בחוסר אמון, בניסוי וטעייה ובהליכה לבלתי ידוע. עם הזמן, כאשר הפעילות עוברת למצב שגרתי, נבנית הרגשה של קהילתיות ושותפות, שהן חלק חשוב מחיי היומיום בבית הספר. במהלך שלב השגרה בית הספר מנסה לכפות על ההורים והתלמידים את הגדרת המצב שלו באמצעות למידה של דיבור ברוב זמן השיעור. בית הספר מגדיר מהו ידע וכופה את הגדרתו על התלמידים באמצעות הרצאות ובדיקת תלמידים, וכן באמצעות הפחתה בערכן של הגדרות מצב ושל פרספקטיבות אחרות. בית הספר מבטא את ציפיותיו באופן ישיר וחוזר עליהן שוב ושוב כדי לפקח על התנהגות התלמידים ותוכן דבריהם. התלמידים מנסים לברר תחילה מהם רצונותיו של המורה, ונוקטים אסטרטגיה של היענות מתוך ציפייה לגמול במושגים של ציונים, אווירה חיובית והצלחה. אם אין גמול ברור להיענות זו, התלמידים מסגלים להם אסטרטגיה של התנהגות מפריעה.