קשר עין ירחון ארגון המורים גליון 251 יולי 2015

תרגם מרוסית מיכאל זלוטין מורה להיסטוריה ביה"ס השש שנתי "רעות" לאמנויות חיפה

קשר 34 סיפור מתורגם

"שמחה"

מאת אנטון פבלוביץ' צ'כוב

שעה הייתה חצות לילה. מיטיה קולדארוב, נרגש, פרוע שיער, פרץ כרוח סערה לדירת הוריו וחלף בין החדרים. ההורים עמדו לשכב לישון. אחותו שכבה במיטתה, מסיימת לקרוא עמוד אחרון ברומן. אחיו, תלמידי הגימנסיה, כבר ישנו. "מהיכן אתה בא?" התפלאו ההורים. "מה קרה לך?" "אח, אל תשאלו! אני בכלל לא ציפיתי. לא, לא ציפיתי כלל! זה... זה אפילו לא ייאמן!" מיטיה פרץ בצחוק והתיישב בכורסה. מרוב שמחה לא היה בכוחו לעמוד על רגליו. "זה לא ייאמן! אתם לא יכולים לתאר לעצמכם! הנה, הביטו!" אחותו קפצה מהמיטה, הטילה על עצמה שמיכה וניגשה לאחיה. "זה מרוב שמחה, אימא'לה, מעכשיו מכירה אותי כל רוסיה! כולה! קודם רק אתם בלבד הכרתם אותי וידעתם שבעולם הזה קיים הלבלר דימיטרי קולדארוב, וכעת כל רוסיה מכירה אותי, יודעת על קיומי. אימא'לה! הו אלוהים אדירים!" מיטיה קפץ ממקומו, חלף במרוצה בין החדרים ושוב התיישב. ה תלמידי הגימנסיה התעוררו. "מה קרה לך? הבט על עצמך".

אנטון פבלוביץ' צ'כוב (0681 – 4091), סופר ומחזאי רוסי, החל לכתוב סיפורים קצרים ומערכונים קומיים בעת לימודי הרפואה שלו באוניברסיטת מוסקבה. לאחר סיום לימודיו, בשנת 4881, התרכז בעיקר בכתיבת פרוזה ומחזות. סיפוריו מתארים בעצב ובהומור את טבע האדם. ) ראה РАДОСТЬ הסיפור "שמחה" (ברוסית: אור בשנת 3881 והוא מסיפוריו המוקדמים של צ'כוב. הסיפור ההומוריסטי מבטא שאיפה אנושית, שאיפת האדם הפשוט, לזכות בכמה רגעי פרסום ותהילה. הסיפור מרמז בנימה הומוריסטית על כוחה המהפנט של התקשורת הכתובה, שעוד במאה ה-91, בטרם נולדו אמצעי התקשורת האלקטרוניים, תפסה מקום מרכזי בחיי הפרט. הסיפור תורגם מתוך הספר "מבחר סיפורי צ'כוב" А.П.ЧЕХОВ. ИЗБРАННОЕ. МОСКВА. 1975

>