קשר עין גליון 252 - ירחון ארגון המורים ספטמבר 2015

ח"כ ניסן סלומינסקי

יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת

העובד נהנה והמורה אינו חסר הצעת החוק החדשה להגדלת מספר ימי החופשה במשק מקפלת בתוכה יתרון מובהק לרווחת העובד, אמצעי נוסף להפחתת הלחץ על אנשי ההוראה ויישום תפיסה חדשה ויצירתית לפתרון בעיות

ב עת האחרונה הונחה על שולחן הממשלה הצעת חוק 'חופשה שנתית' (תיקון – הארכת תקופת החופשה לכל שנת עבודה אצל מעסיק), התשע"ה – 5102, שאותה הגשתי יחד עם ח"כ רחל עזריה מטעם מפלגת כולנו. החוק המתוקן יגדיל את מספר ימי החופשה השנתית של העובדים במשק ל- 61 ימים כבר מהשנה הראשונה, ועד 82 ימים בסך הכול, ולא רק מהשנה החמישית כפי שהחוק מורה עד היום. תיקון זה יעמיד את העובדים OECD בשורה אחת עם מרבית מדינות ה- (להשוואה, באיחוד האירופי המינימום לחופשה שנתית עומד על 02 יום). מעבר לתועלת הדרמתית הברורה לעובדים במשק, לכשיאושר החוק, לא תפסח התועלת גם על המורים. מה עניין שמיטה להר סיני? ראשית, יותר ימי חופשה להורים - פירוש הדבר תפקיד דומיננטי יותר של ההורים בחינוך ילדיהם. אין ספק כי המורים הם דמות מרכזית – ולא פעם קריטית – בחינוך הילדים והנוער. ואולם בד בבד החינוך גם אינו נחלתה הבלעדית של מערכת החינוך. המשימה מוטלת בראש ובראשונה על כתפי ההורים. חינוך, כפי שכל איש הוראה יסכים, לא יכול להתבצע “בשלט רחוק“ ודרושה נוכחות פיזית, קירבה. לכן הגדלת ימי החופשה תאפשר להורים להיות בבית יותר, וכך להיות שותפים למורים במאמץ לדאוג לביצוע מטלות

ושיעורי בית בידי התלמידים. ניתן כמובן לציין שהימים הנוספים יאפשרו לבן הזוג או לבת הזוג של המורה לסנכרן בדרך נוחה יותר את לוח החופשות המשפחתי. שנית, הצעת החוק מגלמת מגמה ישנה- חדשה, המעבירה את השיח סביב ימי החופשה של העובדים משיח שלילי על ימי החופשה של אוכלוסיית המורים לשיח חיובי וראוי על הגדלת ימי החופשה של יתר העובדים במשק. במילים אחרות, בוחנים כיצד ניתן לשפר את העובד ולא היכן ניתן לקצץ במורה. מדובר בשיטה שבוחנת את דבר שיפור התנאים של א' כדי ליצור שוויון עם ב', ולא להפחית את התנאים של ב' כדי להגיע לשוויון המיוחל. שינוי תפיסתי זה, המקבל ביטוי חיצוני בדמות הצעות חקיקה ויוזמות, הוא חיוני בכך שהוא מאפשר לנו להתפנותלשיחחשוב לאפחותעל הדרכים לחיזוק מעמדו של המורה בישראל, בפרט, ולשיפור מערכת החינוך בכלל. התפיסה הזאת, אשר באה להיטיב עם כלל העובדים, היא חלק ממגמה מבורכת למציאת פתרונות “יצירתיים“ לבעיות המדוברות. תחילתה של המגמה בהצעת החוק שהוגשה בזמנו על ידי ח“כ זבולון אורלב - ואף הוכנסה להסכם הקואליציוני, אך למרבה הצער עדייו לא קרמה עור וגידים - להפיכת ימי א' לימי חופשה. ההצעה ליצירת סוף שבוע ארוך כללה את הארכת יום הלימודים עצמו, כפיצוי על יום א', באופן שמיטיב עם מערכת החינוך על ידי

32