קשר עין גליון 254 - ירחון ארגון המורים דצמבר 2015

שר תאמר"

"לאדם רע - פעמיים שלום (צריך לברך)"

"עיוור פעם אחת

מאבד את מקלו"

ידי בן העדה באוזבקיסטן לבין זה שנמסר לי בישראל. הנוסח שנמסר לי באוזבקיסטן "לאדם רע - ;. Ba odami bad du salom הוא זה: פעמיים שלום (צריך לברך)." כלומר, כשנתקלים באדם רע, יש לברכו, ליתר ביטחון, פעמיים בשלום. זאת כדי לוודא שהוא שמע את ברכת השלום ולא יבוא בטענות. בארץ נמסר Dushmanat ba dah bor הפתגם בנוסח הזה: "לאויבך עשר פעמים שלום תאמר." ; salom te , וכדי לפייסו "אויבך" הפך כאן ל "האדם הרע" כלומר, , כי "פעמיים שלום" ולהימנע מעימות, לא די לומר לו אם יש לומר, בלשון הגזמה, "עשר פעמים שלום". כמו כן ניסוח הפתגם בגוף שני, המציג הנחיה ישירה לנמען בנוגע לדרך שבה עליו לנהוג באויבו, החליף את האמירה הכללית והמרוככת יותר שבה נוסח הפתגם באוזבקיסטן. אני מקווה שהכרת המסורות העדתיות המצויות בחברתנו תתפוס מקום נרחב יותר בעשייה החינוכית והתרבותית שלנו. הדבר חיוני ליצירת חברה מלוכדת יותר שסובלנות וכבוד הדדי הם עבר ֶ מעמודי התווך שלה. עלינו ללמוד מניסיון ה ולא לעשות את אותה טעות שוב ושוב. כפי שאומר Kur yak bor aso(a)sha gum פתגם בוכרי פופולרי: "עיוור פעם אחת מאבד את מקלו." ;mekuna

היה עולה על דעתי להיכנס לשכניי באופן ספונטני כשיש אורחים אצלם ולבקש משהו. גם אם הייתי זקוקה נואשות רק לחצי כוס סוכר או לביצה לאפיית עוגה. והנה, התוודעתי לפתגם הבוכרי Elak bona didor הזה, המשקף גישה אחרת: "נפה היא תירוץ, הביקור (בבית של ;. ghalimat ההקשר שבו נאמר הפתגם, מישהו) הוא המטרה." כפי שהוסבר לי, הוא מצב שבו אדם מוצא תירוץ להצטרף לאירוע כלשהו המתקיים בבית שכנו בלי שהוזמן אליו. לצורך כך הוא מבקש נפה או כל דבר אחר. הדבר ממחיש עד כמה אנחנו, לעתים, שונים משכנינו, שהרי אנחנו קיבוץ גלויות! רק כלפי חוץ נראה שאנחנו חולקים בדיוק את אותה תרבות. רבים מאתנו חיים בקונפליקט הזה שבין המסורת של המשפחה לבין החיים העכשוויים שבהם אנו נתקלים בשכונה, בבית הספר, אחר כך בצבא ובעבודה... רבים מתביישים במוצאם נוכח הסטראוטיפיםהאינסופיים והלאמחמיאיםשצמחו כאן. חיזוק ההערכה והכבוד למסורת אבות ולזהות עדתית חיוני ביותר להתחדשות, לשינוי, ללמידה משמעותית באמת ולשיפור הלכידות החברתית. אני מאמינה, שאילו השכלנו לבנות תכניות חינוכיות שייתנו מקום לתרבותם של יוצאי אתיופיה, למשל, ולתרבותם של בני עדות אחרות, ואילו ניהלנו דיאלוג בין תרבויות, לא היינו נכשלים בקליטת רבים מבין העולים. כך אולי לא היינו עדים להפגנות הזועמות והצודקות שראינו בעת האחרונה בקרב בני העדה האתיופית. השיח המצוי בחברה הישראלית הוא קיצוני ורווי קונפליקטים. הדבר מומחש באופן בהיר ביותר בהבדלים שעלו בין נוסח פתגם בוכרי שנמסר לי על

"נפה היא תירוץ, הביקור (בבית של מישהו) הוא המטרה" *ד"ר יעל מהל, מורה ותיקה לספרות, ערכה מחקר בנושא פתגמים בוכריים באוזבקיסטן ובישראל. המאמר הוא תמצית הרצאתה לפני חבריה, מורי בית הספר ע"ש רנה קסין דרכא בירושלים.

33