קשר עין גליון 255 - ירחון ארגון המורים ינואר 2016

קשר מאמר 20

יצירה

יכולות

גדול וחוסן פנימי, כי יש באדם חולשה מודעת ליסוד ראשוני קדמוני, המסוגל לנצל כוח לדרכים לא הומניסטיות. 21 - יש נטייה לקשור את מיומנויות המאה ה לעולם הדיגיטלי ולתקשוב. עלינו לתת את הדעת גם למיומנויות חדשות של התמודדות עם אי שאיפה

אלמלא יכולנו לשאול, לא היינו מסוגלים גם להשיב ולדעת את המעט שניתן לדעת; ומצד שני, אלמלא יכולנו לשאול יותר ממה שאפשר להשיב, אולי לא היינו בני אדם. כי האדם שואף תמיד ליותר מכפי שתבונתו מסוגלת לתת לו, והרבה פעמים הוא שואף לוודאות, למוחלטות,

תנועה

ודאות, שינויים ותנועה מתמדת ועם אי נוחות בעולם משתנה. שינויים מזמנים אי נוחות, חשש וחרדה, כעס ואף רצון "להזיז מהדרך" חידוש. מחנך אמור לתת מקום לגלים אלו. ד"ר עמיר לוי טוען, בספרו "ניהול ומנהיגות – שינוי וחדשנות", כי התופעה של אי ודאות, כתופעה חדשה, מאפיינת את ההווה של ותאפיין 21- תחילת המאה ה את העתיד. אנו חיים מציאות

לנצח ולאינסוף. בתור שאיפה, אולי אין דבר אנושי מזה; אך כאשר נדמה לנו שהגשמנו שאיפה זו, או שהיא בכלל ניתנת למימוש – חרגנו מגבולות האנושי לעולם האגדה, ואולי גם להונאה עצמית, כי סיפקנו לעצמנו נחמות שווא ואפשרנו לאחרים להשלות אותנו ולשלוט בנו". "קולם של תלמידים" מחדד את כוח החינוך, לא מבחינת חתירה לריצוי, השגת רייטינג, פופולריות

יש נטייה לקשור את מיומנויות המאה

לעולם הדיגיטלי 21 - ה ולתקשוב ועלינו לתת את הדעת גם למיומנויות חדשות של התמודדות עם אי ודאות, שינויים ותנועה מתמדת ועם אי נוחות בעולם משתנה

של שינויים. צבירת ידע כבר לא משמשת עוגן לביטחון ולכן יש להתרגל לבחון את העולם ב"משקפיים מתחלפים". פרופ' ירמיהו יובל התייחס לאי ודאות מזווית :2000 ראייה תבונית, בנאומו בטקס פרס ישראל "אויב מסוכן ראשון של התבונה זו היא עצמה - כאשר היא מתגבשת כתבונה דוגמאטית. פירוש הדבר: שהיא מתיימרת להיות מוחלטת, נצחית, אינסופית – שאינה מכירה בסופיות של עצמה (שהיא סופיות האדם), ואינה מגלה סובלנות וסבלנות כלפי גורמים של ארעיות ושל אי-ודאות, שהם מרכיב הכרחי של תבונה ביקורתית... אין זה מקרה שיריבי התבונה האלה הם גם אויביה של השאלה. הרי מותר האדם אינו רק בשכלו, אלא גם ביכולתו לשאול.

או אהדה, אלא מבחינת אמונה עמוקה ביכולת טבעית של נערים ונערות להתפתח ולהיות לחושבים פעילים, מעורבים, בעלי עמדה, בעלי ראייה ביקורתית ויצירתיים. חינוך לאחריות, בעולם חברתי-כלכלי משתנה, מושתת גם על פיתוח אוטונומיה אישית למען חיזוק היכולת להכריע הכרעות מוסריות- הומניסטיות ולמען חיזוק ההכרה שהתלמידים הם גם העתיד של העבר שהם לומדים עליו - הכרה שוודאי תעמיק למידה ואחריות. כל זאת לא בהרצאה, אלא בדרך של חוויית אמת שהתלמידים עצמם חווים. תהליך זה ייתכן בבית ספר המאמין בדרך ובאינטלקטואלים חזקים ואמיצים שהם שותפים מלאים ונותנים דוגמה אישית.