קשר עין גליון 257 - ירחון ארגון המורים מרץ 2016

מורה לקולנוע מעשי ועיוני בתיכון מקיף יהוד

אלי מורנו

לימודי אמנות הקולנוע ככלי מבע רגשי לבני נוער הקולנוע יכול לשמש כלי מבע אישי טיפולי לתלמידים באמצעות סרטים שהם יוצרים בעצמם

"כמו כל אמנות במיטבה, הקולנוע מעורר בי את התחושה 'כאילו הטילה התמונה את התשוקה אל מעבר למה שהיא ). וכמו בכל אמנות, גם 63 :1988 מתירה לנו לראות' (בארת בקולנוע מתקיים דיאלוג בינינו לבין מי שאנו רק מביטים בו כביכול; כי זה שאנו מצלמים במבט גם הוא מצלם אותנו במבטו." רות נצר, "הקולנוע מטפל בנו" - יחסי מטפל 2013 ) מטופל בסרטים (רסלינג, תל-אביב א ם נבחן את האמירה הזאת בהקשר של שפע סרטים מבית היוצר של חקר יחסי מטפל ומטופל, כגון: "מחוברים לחיים", "קיי פקס" ו"החלון האחורי", כולם סרטים טיפוליים איקונוגרפיים, נוכל לראות כי הקולנוע מציע זווית ראייה שהיא הרבה מעבר להצצה ויוריסטית אל מציאות טיפול מדומה או מעושה: הוא משתמש ביכולות שלו לברוא מציאות תוך כדי שימת לב לניואנסים. כל טיפול, מעצם טיבו, מתעכב על ניואנסים מחיי היום-יום שלנו, שלפעמים קצב החיים ושגרת החיים אינם מאפשרים לנו לעצור, להתבונן ולהבין כיצד הם מעצבים את חיינו ומשפיעים

על איכות הרגשתנו. גם הקולנוע מאפשר לנו "לעצור" לרגע, להביט ולבחון את אותם הניואנסים ואת השפעתם על מציאות חיינו. ההתבוננות היא כמעט תמיד בעלת איכויות של רפלקסיה, היא מציעה נחמה על ידי שהיא מתארת מציאות משוכתבת ומתוסרטת, שבה תשומת הלב לפרטים, שלא כמו בחיי היום-יום, עומדת במרכז העשייה האמנותית. ככזה מציע הקולנוע חיבור רגשי אדיר לכל קשת הרגשות האנושית, ופותח צוהר אל מורכבות העולם הטיפולי וחשיבות נוכחותו בחיינו - וגם החיסרון האדיר שבהיעדרו אך מה בעצם יכול להיות תפקידו של הקולנוע ככלי מחיינו. מבע אישי, רגשי, טיפולי עבור בני נוער במסגרת לימודי הקולנוע שלהם בתיכון? במסגרת לימודי הקולנוע בתיכונים תלמידים זוכים להכיר הן את הצד העיוני של הקולנוע הן את הצד המעשי שלו. בבחינות הבגרות יש שילוב הדוק של השניים. התלמידים לומדים על תולדות הקולנוע, על כלי המבע האמנותיים של הקולנוע ומבע קולנועי, וגם על סוגות

20