קשר עין גליון 257 - ירחון ארגון המורים מרץ 2016

]. אם כך, 37 - 32 , 4 הד החינוך, גיליון כתב העת לא נוכל להגדיר מהי למידה משמעותית עד אשר נגדיר מיהו הבוגר הרצוי לנו. מה נעשה? המציאות היא מורכבת, ובפועל כל מורה מאזן - באופן אישי וברמה מסוימת, בעת ההוראה בכיתה - בין המאפיינים של הבוגרים הרצויים באמצעות דפוסי הוראה, תכנים ושיטות הערכה שבהם הוא בוחר להשתמש. כמורה, לעתים אני בוחר להשתמש בדפוס הוראה של הדגמה ותרגול, לעתים אני בוחר לעורר הזדהות והפנמה

מתייחסת אל הידע כאל מרכיב מרכזי, ועוד יותר מכך – אל הקשרים שבין הידע בתחום מסוים לבין הידע הקיים ביחיד בתחומים אחרים. על פי גישת ההבנה, לא תיתכן חשיבה בלי ידע בתחום שבו מתקיימת החשיבה, ועל כן ההבנה היא לעולם תלוית ). "גישות משלימות 2000( ' נושא ותחום דעת [הרפז, י לחינוך החשיבה - נופי מחשבת דיוויד פרקינס על דיוויד חינוך לחשיבה טובה". בתוך הרפז י' (עורך), פרקינס ועמיתים: נופי החשיבה - מאמרים על . ירושלים: מכון ברנקו וייס, חינוך לחשיבה טובה

מצד התלמידים, ולעתים אני בוחר לשמש מנחה ולעודד חשיבה ולמידה עצמאית. אם נעצור לרגע ונבדוק את עצמנו, נגלה שגם אם אנו מוצאים את עצמנו כבוגרים של אחת מהאידיאולוגיות, עדיין קיימים בנו מאפיינים גם מאידיאולוגיות

]. הזמינות של המידע 47 – 1 ברשת האינטרנט, על פי גישת ההבנה, אינה תורמת להבנה של התלמיד שכן המידע אינו קיים בראשו ועל כן הוא אינו נקשר אצלו לתחומים נוספים. במאמרו "תנו לילד דגים!" מתאר הרפז את הגישות השונות

הפיכתו של העולם לכפר גלובלי, עקב התפתחות התחבורה והתפתחות התקשורת בין קצוות רחוקים בעולם שעליהם מגשרת רשת האינטרנט, גרמה לכך שהערכים והתרבות נעשים גלובליים, וזה ניכר גם במסמך של משרד החינוך בדבר "21- הגדרת "מיומנויות המאה ה

אחרות. בהקדמה של הרמב"ם למסכת אבות הוא מציין את דרך האמצע העוסקת באיזון בתכונות הנפש ובתיקון המידות כך שלא ייטו אל אחד מהקצוות. האם בכל זאת קיימת דרך אמצע המחברת בין שלוש אידיאולוגיות העל (המוכרות כסוציאליזציה, אקולטורציה ואינדיבידואציה)? האם בכל זאת ניתן לשלב ביניהן בלי שאמצעי החינוך השונים שלהן ינטרלו זה את זה? נראה כי הטכנולוגיה, שהוקצה לה פרק נפרד במאמר זה, רודפת אותנו ומשתלבת גם בדיון הזה. הפיכתו של העולם לכפר גלובלי, עקב התפתחות התחבורה והתפתחות התקשורת בין קצוות רחוקים בעולם שעליהם מגשרת רשת האינטרנט, גרמה לכך שהערכים והתרבות נעשים גלובליים, וזה ניכר גם במסמך של משרד החינוך ", אשר כולל דרכי 21- בדבר הגדרת "מיומנויות המאה ה עבודה ואמצעי עבודה הנפוצים בעולם ואזרחות גלובלית, הנלמדים כיום בבתי הספר [משרד החינוך (המינהל למדע , "21- "התאמת מערכת החינוך למאה ה ,)2012( ) וטכנולוגיה )]. כדאי לציין כי המיומנויות הללו פותחו 12 מסמך אב (גרסא " שהוא Partnership for 21st Century Skills" על ידי ארגון המורכב מכמה חברות הייטק אשר הצהירו בגלוי כי חלק ממטרת הארגון הוא הכשרה של עובדי ההייטק בעתיד. אם כך, אולי החינוך היום רק מציג את עצמו כחינוך שנועד לאפשר לפרט להגשים את עצמו אך בפועל הוא מייעד אותו להיות פועל יעיל? "הסוציאליזציה המסורתית על בתי הספר החרושתיים שלה מתאימה לכלכלת שרירים, א, ר' לעיל). 2013 ' לא לכלכלת מוחות," טוען הרפז (הרפז י אז אולי בעצם מדובר כיום במימוש סוציאליזציה במסווה של אינדיבידואציה? קצת מזכיר את המשפט של האימא הפולנייה "אתה יכול לבחור ללמוד כל מה שתרצה ובלבד שבסוף תעבוד כרופא"...

באמצעות מטפורות מעולם הדיג: "תנו לילד דגים (ידע), או טוב יותר התמצאות באזורי הדיג (תחומי ידע), ולא (רק) ). "תנו 2009( ' חכה (מיומנויות) ופיתיון (נטיות)." [הרפז, י ]. הקצב 45 – 38 , 5 גיליון , הד החינוך להם דגים!". כתב העת שבו מתפתחת הטכנולוגיה משנה את עולמו של הדייג. הוא נאלץ לחשוב מהר יותר בעת שהוא נדרש לדלות את המידע הדרוש לו מתוך הים האינסופי של המידע. ההתפתחות הטכנולוגית והשינויים בעולם עושים את הצורך לחשיבה מהירה, ולקבלת החלטות מושכלת בתנאים של אי ודאות ושל מציאות משתנה, לצורך קריטי, ומבחינה זו נראה כי כיום בית הספר צריך לצייד את בוגריו בכלים שיאפשרו להם לדעת להתפתח כלומדים עצמאיים, כלומר, להקנות להם את הידע, הכישורים והמיומנויות לבנות לעצמם חכות. חשוב לציין כי הדיון בלמידה משמעותית אינו שלם בלי שתוזכר בו תיאוריית "ההגיונות הסותרים בהוראה" של צבי לם. על פי התיאוריה, יש שלושה דימויים של "הבוגר הרצוי" של מערכת החינוך. הראשון הוא הבוגר המחוברת (מלשון חברה) שלימודיו מקנים לו את היכולת למלא את תפקידיו החברתיים. השני הוא הבוגר המתורבת שערכיו, תכונותיו ועמדותיו הם כמו אלה של התרבות שבה הוא למד. השלישי הוא הבוגר אשר מימש את עצמו כאדם ומצא את מקומו בעולם ללא תיווך של אינטרסים חברתיים ותרבותיים. הטענה של לם היא כי לא ניתן ליצור בוגר אחד שהוא שילוב של כל השלושה – שכן, פיתוח כל סוג של בוגר מצריך דפוסי הוראה, תוכניות לימודים ושיטות הערכה שונים [הרפז י' א). "הבוגרים הרצויים: לקראת הגדרה מחודשת", 2013( (למי) הלמידה משמעותית?

24