קשר עין גליון 257 - ירחון ארגון המורים מרץ 2016

סיכום

הסיבה שהיא עולה לכותרות היא לרוב שלילית וקשורה להישגים ירודים של תלמידים במבחנים בינלאומיים, תלונות של תלמידים בנוגע לבחינות קשות או מורים הטוענים כי לחץ הזמן המופעל עליהם לקראת הבגרויות מקשה עליהם ליהנות מחוויית הוראה ומונע מתלמידיהם חוויית למידה משמעותית. קריאה על הוראה קונסטרוקטיבית תציג לנו עקרונות שונים התומכים בהוראה כזאת, כגון: עידוד אוטונומיה ויוזמה של תלמידים, שימוש ברמות חשיבה גבוהות, שימוש בתשובות של תלמידים לכיוון השיעור ליעדו, בדיקה של ידע והבנה של תלמידים בנושאים בטרם נלמדו, עידוד דיאלוג עם התלמידים ובינם לבין עצמם, עידוד שאילת שאלות, שיתוף התנסויות של המורה ועידוד דיון, מתן זמן לחשיבה ולמתן תשובה [ברוקס-גרנון, "לקראת הוראה .)1997( ' ז'., ברוקס-גרנון, מ , קונסטרוקטיביסטית - בחיפוש אחר הבנה" ירושלים: מכון ברנקו וייס]. חלק מעקרונות אלו נדונו במאמר ונקשרו להיבטים השונים שנסקרו שלנו למושג הזה. מתוך המחשבה על דבר ההבדל, אם קיים הבדל בכלל, בין למידה משמעותית לבין הוראה קונסטרוקטיבית עולה השאלה החשובה מה יתרום להוראה וללמידה בבית הספר. השיפור המשמעותי ביותר יבוא, לדעתי, כאשר ההכשרה של המורה, ובעיקר התפיסה שלו בנוגע לתפקידו החינוכי והמקצועי, תנבע כדי שהלמידה של התלמיד תהיה מתוך משמעות. משמעותית, על ההוראה של המורה להיות משמעותית מכאן יכולה - בעיני התלמיד ובעיני המורה עצמו. לצמוח נקודת הפתיחה הטובה ביותר, בעיניי, ללמידה משמעותית של התלמיד - והיא הנקודה שבה מוריו של התלמיד תופסים את מקצוע ההוראה ואת העשייה החינוכית כמשמעותיים עבורם והגישה שלהם אל המקצוע שהם מלמדים היא מתוך אהבה. בעצם, יש כמה קווי דמיון בין למידה משמעותית ובין אהבה: כמו אל האהבה, אנו שואפים אליה, אך לעתים נדמה, כי אף שאנו יודעים עליה יותר - זה לא בהכרח מקרב אותנו להשגתה, ועם זאת יש בה איזשהו קסם שגורם לנו להמשיך לחפש ■ ולנסות לחוות אותה שוב ושוב. בו. העיסוק בעקרונות אלו ובמושגים השונים שנסקרו במאמר (טכנולוגיה, מוטיבציה, יצירתיות והבנה) מקרב כל אחד מאיתנו אל המושג "למידה משמעותית" ומשכלל את הפרשנות הסובייקטיבית

המאמר דן בהיבטים שונים של למידה משמעותית, כמו: טכנולוגיה, מוטיבציה, יצירתיות והבנה. בכל אחדמההיבטים נסקרה ההגדרה של המושג או העדרה של ההגדרה והמשמעויות הנלוות לה. קשרים פנימיים, מורכבים והדדיים, קיימים בין טכנולוגיה, מוטיבציה, יצירתיות והבנה. הטכנולוגיה יכולה להשפיע על המוטיבציה וזו משפיעה על ההבנה. הכלים הטכנולוגיים שבהם בוחר המורה לעשות שימוש יכולים להשפיע לטובה או לרעה על היצירתיות של התלמידים. למשל, מחקרים רבים נערכו בעקבות השאלה האם הטלוויזיה היא טכנולוגיה המפרה את הדמיון ואת היצירתיות של הילד או מדכאת אותה, ונראה כי גיל הילד הוא .)1995( ' פרמטר חשוב בהקשר זה [גארדנר, ה , תל-אביב: ספריית "מוח, חשיבה ויצירתיות" פועלים]. הכנסה של פן יצירתי במשימה הניתנת לתלמידים מעלה את רמת האוטונומיה והביטוי העצמי שלהם ויכולה להעלות את רמת המוטיבציה להמשיך להשקיע, להתאמץ ולהגיע להישגים חדשים. פיתוח היצירתיות של התלמיד מפתח בו את היכולת למצוא פתרונות באמצעות שימוש בידע קיים גם אם הידע מגיע מתחומים שונים. ההרגל הזה משמש את התלמיד גם לצורכי הבנה של נושא חדש כאשר התלמיד עצמו יודע שהידע החדש מתבסס בו בהקשר של ידע שכבר קיים בו בתחום הנדון או בתחומים נושקים. אם כך, כל אחד מהתחומים שנדונו במאמר קשור קשר כלשהו לתחומים אחרים עם השפעות הדדיות שונות. כל אחד מהם תורם ללמידה משמעותית וכולם מהווים חלק בלתי נפרד ממנה. אחת השאלות שעולות בעקבות המאמר היא מה ההבדל בין למידה משמעותית לבין הוראה קונסטרוקטיבית? האם בכלל יש הבדל? האם מדובר במשמעות זהה? האם הביטוי "למידה משמעותית" הוא פשוט בעל שם שיווקי המיועד להדגיש במותג (הלמידה) את היבט הרצינות, עומק ומהות? האם בהוראה קונסטרוקטיבית הדגש הוא בהוראה (המורה) ובלמידה משמעותית הדגש מושם בלמידה (התלמיד)? למידה משמעותית אינה נושא חדש והיא עולה לכותרות מדי פעם. שלהם בביצוע המשימה. כמורים אנו נדרשים להזין את המעגל שבו המוטיבציה של התלמיד מעלה את ההישגים שלו ואת חוויות ההצלחה שלו ואלו מעלות את תחושת המסוגלות שלו ומדרבנות אותו

קשר זרקור 26

כדי שהלמידה של התלמיד תהיה משמעותית, על ההוראה של המורה להיות משמעותית - בעיני התלמיד ובעיני המורה עצמו; מכאן יכולה לצמוח נקודת פתיחה טובה שבה גישת המורה אל המקצוע שהוא מלמד היא מתוך אהבה