קשר עין גליון 259 - ירחון ארגון המורים מאי 2016

כשבאנו לבחון, כאתגר בין מדינתי, את האופן שבו מציגים הגרמנים והישראלים אלה את אלה בספרי הלימוד, מצאנו עצמנו שואלים שאלות נוקבות כל צד את רעהו: מדוע מבליטים גורמים אלה ולא אחרים? איזה נרטיב היסטורי או אחר הדבר משרת?

. המשימות הלימודיות – האם הן מתאימות לרמת הידע 2 ולרמת החשיבות הנדרשות על פי שכבות הגיל והאם הן משרתות את המיומנויות הנדרשות. . אמצעי ההמחשה והוויזואליזציה בספרי הלימוד – האם 3 יש שימוש במקורות ראשונים ומהו השימוש שנעשה בהם? מה החלק של התמונות, המפות ואמצעים אחרים? . הקשר בין האופן שבו מועבר החומר בספרים לבין 4 תהליכי הערכה–בדיקה ביקורתית של ספרי הלימוד כמכלול ושל הבחינות השונות שנערכות במהלך תהליכי ההערכה השונים. המחקר הישראלי העמיד במרכזו בדיקה כמותית ואיכותנית של כל ספרי הלימוד בהיסטוריה, באזרחות ובגיאוגרפיה מכיתות ז' עד י"ב, לכל אורך השנים, במגזר היהודי. בדיקה משלימה של המגזרים האחרים שבהם יש שוני בספרי הלימוד נערכה אף היא. ראוי לזכור כי חלק ניכר מהתכנים הנלמדים במגזר היהודי דומים מאוד לאלה הנלמדים במגזרים הלא-יהודיים בישראל. צוותי המחקר הישראליים שאלו את עצמם את שאלת השאלות – כיצד משתקפת גרמניה בספרי הלימוד בישראל. שאלה זו כבר נשאלה במחקר בישראל ונחקרה רבות. בין החוקרים הבולטים בתחומים האלה אבקש לציין כאן את פרופ' משה צימרמן, שאול קציר, פרופ' דורון נידרלנד ואחרים ובהם עבדכם הנאמן. המחקר הישראלי עסק רבות בספרי לימוד בהיסטוריה ובקשר בין הסרגל ההיסטורי – במה מתחילים לספר לתלמיד הישראלי על הגרמנים ובמה מסיימים לספר זאת – לבין ציר התוכן – מה מספרים לתלמיד הישראלי על הגרמנים, מאילו תקופות, ומה לא מספרים לתלמיד הישראלי. ממצאי המחקר מאפשרים לצייר תמונה אינטגרטיבית של הדימוי של גרמניה בספרי הלימוד בשלושה מקצועות מרכזיים: היסטוריה, אזרחות וגיאוגרפיה. הדוח הסופי של המחקר אמור לאפשר להציב מראה שלמה (אף כי לא שלמה לגמרי כי אין בה תחומי דעת נוספים) על האופן שבו התלמיד הישראלי חווה את גרמניה דרך ספרי הלימוד כהשתקפות של תכניות הלימודים. התלמיד הישראלי מקבל את גרמניה מזוויות רבות, הן

בדיקת המרכיבים הללו מאפשרת לאתר ולזהות הנחות סמויות של האידיאולוגיה שלאורה נכתבו הטקסטים. כך ניתן גם לחשוף מניפולציות המסייעות לפתח תמונת עולם מסוימת בקרב התלמידים וזיכרון קולקטיבי בהתאם לאידיאולוגיה. חקר ספרי הלימוד בישראל הועמק בעשרות השנים האחרונות. המחקרים בישראל נעים מבחינת סוגיות מצומצמות הנוגעות לספרי לימוד בודדים או להקשרים מסוימים של ספרי לימוד ועד בחינה תמטית ארוכת טווח של סוגיות אידיאולוגיות וערכיות כפי שהן משתקפות בספרים. לרוב מחקר ספרי הלימוד בישראל נתקל בביקורת. כל צד פוליטי עושה שימוש במחקרים המתאימים לו כדי להוכיח את צדקת דרכו. המאבק הוא בין הערכים הציוניים לבין ערכים פוסט ציוניים או אנטי ציוניים. ציונים מתונים וציונים קיצוניים יתקוטטו עם אוניברסליסטים אנטי ציוניים או פוסט ציוניים הנוטים לבקר את ישראל מנקודת מבט פוסט קולוניאליסטית ולהתעלם מקשיי המדינה ומניסיונה לשמר את זהותה. ולהפך: אנטי ציונים יסתערו על ספרי הלימוד בניסיון להוכיח כי מתבצעת בהם אינדוקטרינציה של ערכים לאומיים תוך הדרת אוכלוסיות שאינן יהודיות והימנעות מערכים אוניברסליים. כאמור, מדובר בשדה מאבק פוליטי, נגוע לא אחת בעמדות מובהקות. לפיכך האתגר שלנו הוא לבצע מהלך של שיקוף מחקרי המבקש להימנע ממגמות אלה ואחרות ובכך לתרום תרומה משמעותית להבנה של כל מדינה את ספריה שלה ואת הספרים של המדינה האחרת. מחקר ישראלי-גרמני וגרמני-ישראלי נוגע מטבעו בעצבים החשופים. הוא אינו מובן מאליו, ואנו, חברי רשתות המחקר שפעלו בשתי המדינות – בחברות ובמקצועיות – יכולים לציין בסיפוק את רמת המחקר הגבוהה למרות קשיים אובייקטיביים וגם היסטוריים. המחקר שלנו יכול לתרום לתחום מדיניות החינוך בתחומים מספר: . בדיקת חומר הלימוד – האם התכנים מייצגים את התכנים 1 שקובעי המדיניות מעוניינים בהם, המשקל שניתן לחלקים שונים בהלימה לתכנית הלימודים, הרצף הלוגי לאורך השנים, האיזון וההטיות.

34