קשר עין גליון 263 - ירחון ארגון המורים אוקטובר 2016

בהלכה אנו מוצאים מערכת חוקים מפורטת ומתקדמת שנועדה להגן על השכירים בשוק העבודה

*הרמב"ם לומד ממנו הלכה למעשה, לפיה הפועל חייב לעבוד בכל כוחו ובנאמנות. (הלכות שכירות יג, ז פ"ג). בעלי הממון ניצלו את שכיריהם, כפי שמלמדים נביאי ישראל, אשר הטיפו לשוויון זכויות, ליחס הוגן ושווה לעבד, ליתום ולאלמנה. כדי שלא ירבו בישראל עובדים מקופחים ומנוצלים קבעה התורה הלכות המעניקות הגנה לעובד השכיר. כך למשל נאמר בתורה: ר ". התורה מלמדת ָ כ ְ ן ֵ ִ י מ ת ְ י ן… ְ ב ֶ א ְ י ו ִ נ ָ יר ע ִ כ ָ ק ֹ ֲ ע ַ "לֹא ת שהלנת שכר השכיר איננה רק עברה על דיני ממונות – אלא גם " (דברים ְ פ ַ ת נ ֶ א א ֵ ֹ יו ה א נ ָ ל ֵ א ְ י ה א ו ִ נ ָ י ע ִ על דיני נפשות: " כד, יד-טו). מצוות הענקה כאשר העבד משתחרר, חלה על האדון חובה להעניק לו מרכושו, על פי האמור בתורה: יק, לוֹ, ִ נ ֲ ע ַּ יק ת ֵ נ ֲ ע ַ ם. ה ָ יק ֵ נּוּ, ר ֶ ח ְּ ל ׁ ַ ש ְ ךְ-לֹא ת ָּ מ ִ ע ֵ י, מ ׁ ִ ש ְ פ ָ נּוּ ח ֶ ח ְּ ל ׁ ַ ש ְ י-ת ִ כ ְ "ו ן-לוֹ" (דברים ֶּ ת ִּ יךָ, ת ֶ לֹה ֱ ךָ ה' א ְ כ ַ ר ֵּ ר ב ׁ ֶ ש ֲ ךָ: א ֶ ב ְ ק ִּ י ִ ךָ וּמ ְ נ ְ ר ָּ ג ִ ךָ, וּמ ְ אנ ּ ֹ צ ִ מ טו, יג- יד). יש לתת מתנות כמתנת שחרור לעבד מרוחב לב, חז"ל כבר דרשו: "מה במצרים נתתי לך ברוחב יד, אף אתה תיתן לו ברוחב יד" (מדרש ספרי על דברים שם). סכום זה יאפשר למשתחרר להתחיל את חייו החופשיים מחדש, ולהשתקם. האם זה לא מקביל לפיצויי הפיטורין של זמננו? , בארץ ישראל, איסורי התורה לא אמרו דבר 20 - במאה ה לחלוצים שבאו לארץ ונלחמו על העבודה העברית. כיוצאי תנועות סוציאליסטיות, התארגנו לאיגודי עובדים, שהיו לזרא אז בארץ, ומנהיגי הרבנים, הרב אברהם יצחק קוק, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל והרב משה פיינשטיין, הבינו את הצורך בהקמת האיגודים והסכימו לכך.

העני על הנזק שנגרם למעביד בגלל העובד. מסכת בבא מציעא דף פג ע"א (תרגום לעברית):

המסכת מספרת על "רבה בר רב חנה": שברו לו הסבלים חבית יין שנשאו עבורו . נטל רבה בר רב חנה את מעיליהם כתשלום על הנזק משום שפשעו בשבירת החבית. באו הסבלים ותבעו את רבה בר רב חנה אצל רב. אמר לו רב תן להם בחזרה את מעיליהם. אמרו לו, כך הוא הדין? הרי הם פשעו וחייבים לשלם את היין. אמר לו כן, כך הדין, כתוב בספר משלי כ' ב', למען תלך בדרך טובים, צריך לנהוג לפנים משורת הדין. אמרו הסבלים עניים אנחנו וטרחנו כל היום בעבודה ורעבים אנו ואין לנו דבר לאכול. אמר רב לרבה בר רב חנה לך תן להם את שכרם. אמר לו כך הוא הדין? לא רק שהם לא משלמים לי את הנזק אני חייב לשלם את שכרם? אמר לו כך הוא הדין מוטל עליך ללכת בדרך צדיקים ולרחם על הבריות. ניצול המעסיק את העובד והרעת תנאי שכרו יעקב אבינו עבד אצל מעביד שלא העריך את עבודתו, וביקש בדרכים שונות לנצל אותו. יעקב אבינו היה: "העובד הראשון ל ָ כ ְ י ִ ן ֶ ְ ע ַ ד ְ ה י ָ נ ֵ אַ ְ שקופח על ידי מעבידו", כדבריו לנשותיו: "ו ת ֶ ר ֶ ֲ י ע ִ ְ ר ֻ ְ ַ ת מ ֶ ף א ִ ל ֱ ח ֶ ה ְ י ו ִ ל ֶ ת ֵ ן ה ֶ יכ ִ ב ֲ א ַ ן. ו ֶ יכ ִ ב ֲ ת א ֶ י א ִ ְ ד ַ ב ָ י ע ִ ח ֹ ים…" (בראשית לא, ו-ז). ִ נ ֹ מ גם בשנותיו האחרונותהמשיך יעקב אבינו לגלותמוסר עבודה יוצא דופן ולא נתן לשחיקה הטבעית לחלחל. כך מדגיש המדרש על המילים: "ויעבוד עמו עוד שבע שנים אחרות", שהמילה "עוד" באה ללמד שעבד בשנים האחרונות באמונה ובשלמות בדיוק כמו בשנותיו הראשונות (ילקוט שמעוני, ויצא, קכה). לפיכך נטל שכרו בעולם הזה, שנאמר: "ויפרוץ האיש מאוד".

18