קשר עין גליון 263 - ירחון ארגון המורים אוקטובר 2016

לבנה ניר

מזכירת סניף השפלה, ארגון המורים

מי צריך איגוד מקצועי - !? 21־ במאה ה בעיקשות ובהתמדה סיזיפית צריך לשמור יום יום על מעמד העובד ותנאי עבודתו

ניסיוני כמורה וכאחראית על סניף השפלה בארגון המורים, מחזק ומאשש את נחיצותו וחיוניותו של האיגוד המקצועי לכל מורה באשר הוא, ובייחוד למורה שעדיין אינו חבר באיגוד. האיגוד המקצועי הוא גלימת הקסם הבלתי נראית שפרושה מעל כל אחד ואחת מאתנו, גלימה אשר אמנם אינה נראית לעין אך היא קיימת, מגינה עלינו מפני שרירות הלב של מעסיקים ומעניקה לנו ביטחון תעסוקתי. , אכן נוצח, אך 19־ האויב הישן, הקפיטליזם החזירי בן המאה ה במקומו צץ קפיטליזם מסוג חדש, כביכול מעודן ודמוקרטי יותר, אשר הביא לפיחות אידיאולוגי כלפי מעמד העובדים. המילים: פועל, עובד ומורה - שבעבר הלא רחוק היו מלח הארץ, אשר הקימו מדינה ובנו את התעשייה, החקלאות ואת כלכלת המדינה, איבדו מקסמן ונדחקו לקרן זווית. בעולם של תחרות עסקית וכספית של היחיד למען עצמו, אין מקום לערבות ההדדית שהיא אבן היסוד של האיגוד המקצועי. האיגוד המקצועי מפעיל במהותו מערכת של בלמים ואיזונים המווסתים את יחסי העבודה ומונעים שימוש לרעה בכוחו של המעסיק כלפי העובד לאיגוד המקצועי יש תפקיד מרכזי במערכת יחסי העבודה. מטרתו היא להגן על עבודת העובד, על זכותו לשוויון ושכר הוגן, לחופש התאגדות וליחס של כבוד. האיגוד המקצועי מפעיל במהותו מערכת של בלמים ואיזונים המווסתים את יחסי העבודה ומונעים שימוש לרעה בכוחו של המעסיק כלפי העובד. עצם הידיעה על קיומו ופעילותו של האיגוד מעניקה הגנה לעובד

לא פעם אני נתקלת במורה, שאינו חבר באיגוד מקצועי, האומר, בהתרסה: אני לא צריך איגוד מקצועי, אני מורה טוב ומסתדר בלעדי הארגון. והתשובה שלי לשאלה מי צריך איגוד מקצועי הינה פשוטה וחותכת: כל אחד ואחת מאתנו צריך איגוד מקצועי. גם אני וגם אתה. מציאות החיים מלמדת אותנו שעל זכויות צריך להילחם מדי יום ביומו מחדש, וכי אי אפשר לנוח על זרי הדפנה, למרות ההצלחות ולמרות ההסכמים הקיבוציים ומגוון החוקים המגדירים את זכויות העובד והאזרח. בעיקשות ובהתמדה סיזיפית צריך לשמור יום יום על מעמד העובד ותנאי עבודתו. האיגוד המקצועי נולד בעקבות המהפכה התעשייתית וגיבוש שפיתח תודעה מעמדית והכיר 19־ מעמד פועלים במאה ה שנה של 200 בחשיבות קולו במדינה הדמוקרטית. לכאורה חלפו נאורות וקדמה טכנולוגית חסרת תקדים. ואולם זו אותה קדמה ונתון 24/7 שהופכת את העובד לעבד מודרני הנדרש להיות נגיש למעקב תמידי. רמת החיים עלתה לבלי הכר, ואי אפשר להשוות, לדוגמה, את איכות חיינו, שירותי הבריאות, תוחלת החיים שהתארכה, ההשכלה שהיא נחלת הכלל, רמת המגורים והדיור .20־ או אפילו ראשית ואמצע המאה ה 19־ ועוד לאלו של המאה ה ואם אכן כל כך טוב, מדוע אנו זקוקים לאיגודי העובדים, שלא נעלמו אלא הם הולכים ומתחזקים? ושוב נשאל – מי צריך איגוד מקצועי? הרי בעיני מקטרגיו מדובר בארגון ארכאי, מיושן, שהגיע הזמן להפריט גם אותו, ובאותה הזדמנות לחסל גם את העבודה המאורגנת שאינה מאפשרת “גמישות ניהולית" ושבגללה עובד הוא כמו מסמר בלי ראש והמשק מפסיד ימי עבודה יקרים.

32