קשר עין גליון 263 - ירחון ארגון המורים אוקטובר 2016

יש לשנות את כללי המשחק במערך הכוחות, ולהתאים, מצד אחד, את החקיקה לימינו, ומצד אחר - לפתח כלים לקיום יחסי עבודה מתמשכים כמנגנוני גישור, בוררות חובה ומוסכמת, קיום אמיתי של "השולחן העגול", החלפת מידע, מחקרים, קוד התנהגות ותקשורת בין הצדדים.

המיוסדת על ניצול משאביה של העבודה המאורגנת במסגרת ארגון יציג. השינוי במעמדם ובשכרם של המורים בתוכנית מוסכמת על הממשלה והציבור היה פרי נחישות ההנהגה והלכידות של עובדי ההוראה מול ממשלה שפעלה בתוך עשור במעבר מרפורמת "ועדת דוברת", דרך "אופק חדש" ועד "עוז לתמורה". שרי חינוך ואוצר התחלפו והתקציבים הוכפלו על רקע מהלכים שהובילו ארגונים ואיגודים פרופסיונליים ששמו דגש על תוכני המערכת והתמודדות עם מקומו של המורה בזירה. משרד החינוך, למעט בהקמת ועדת דוברת, לא היה היוזם לרפורמות שתורגמו להסכמים קיבוציים, אך הוא נרתם למאמץ להגעה לפתרונות מוסכמים עם האיגודים המקצועיים, תוך ניסיון להתמודד (ולא בהצלחה יתרה) בשאלת הביטחון התעסוקתי, גמישות במבנה המוסדות והניהול וביצוע מהלכים לקידום הטכנולוגיה בשדה החינוך. מי שישכיל בשנים הקרובות להרים את הכפפה במגזר הציבורי הרחב ויפעל להתמודד עם השינויים המתבקשים לטובת האזרחים, ויחד עם האיגודים המקצועיים יאמץ מנגנוני גישור ובוררות מוסכמת, יצליח לקדם את המשק ולשפר את ביצועיו, לצד מאמץ הוגן לביטחון תעסוקתי והעלאת רווחת העובדים.

בוררות חובה בשירותים חיוניים, לצד מנגנונים ליישוב סכסוכים, מחייבת דיון מעמיק יותר בשיח הציבורי וזאת בידיעה שעלינו לאזן בין הפגיעה בחופש המו"מ הקיבוצי וההתאגדות ובין צמצום הפגיעה והנזק לאזרחים ולתלמידים. במו"מ קיבוצי אופיים של הנושאים והנותנים שונה מזה של ה"שחקנים" במו"מ עסקי-כלכלי רגיל. נציגי האיגוד המקצועי הם נבחרים, ולפיכך, המעסיק אינו יכול לבחור את ה"פרטנר" הנוח לו. הצדדים מצויים במערכת יחסים ממושכת וסבוכה בקשריה, ואי סיכום או אי הגעה להסכם בתחום יחסי עבודה עלול לפגוע בשני הצדדים. אנו מזהים השפעות חיצוניות כגון: שיעור האינפלציה ושחיקת השכר, שיעורי אי תעסוקה ואבטלה, צמיחה, רגולציה וזעזועים על רקע פוליטי. לצד כל אלו ישנן קבוצות המעורבים במו"מ, לרבות קבוצות לחץ פנימיות, אופוזיציה להנהגת הארגון ואופי מובילי המו"מ. כל אלו יקבעו וישפיעו על ראשי הארגון בבואם לפרוץ את גבולות המו"מ ולהביא להישגים ולפריצת דרך משמעותית. הרפורמה עוז לתמורה, לדוגמה, החלה דרכה כפיילוט בסוף שנות התשעים של המאה העשרים - תחילת שנות האלפיים, והגיעה לבשלות כתוכנית הדגל של ארגון המורים כעבור שנים. הנהגת הארגון שהובילה את הרפורמה התבססה על תפיסת עולם

36