קשר עין גליון 263 - ירחון ארגון המורים אוקטובר 2016

.2014- ) תשע"ד 9 ' (תיקון מס 2009- ) תשס"ט 8 ' יציג (תיקון מס . (א) מעסיק חייב לנהל משא ומתן בעניינים המנויים בסעיף 1 ח 33 , בהתארגנות ראשונית אצלו; 3 , עם ארגון עובדים יציג לפי סעיף 1 אין באמור בהוראות סעיף זה כדי לחייב מעסיק לחתום על הסכם קיבוצי עם ארגון עובדים בהתארגנות ראשונית". בסעיף זה נעוצה אחת הבעיות המרכזיות ביחסי עבודה בישראל, שכן, כאשר אין חובה של חתימה על הסכם קיבוצי לאחר התארגנות ראשונית, ובהנחה שעובדים מתארגנים בעיקר כדי שיהיה להם הסכם עבודה קיבוצי, נוצר מצב שבו ארגון העובדים אינו מממש את מטרתו העיקרית. מכך יוצא שזכות למו"מ קיבוצי נפגעת. החובה לממש הסכם קיבוצי אינה קלה כמו ההגנה המסיבית על זכות ההתארגנות, שכן, היא כופה התנהגות מסוימת על שני הצדדים, ובעיקר על מעסיק שאינו שש לכך שעובדיו יהיו מאורגנים, ויותר מכך, שאינו שש להגיע להסכם קיבוצי שעל פניו יאלץ אותו לחלוק עם עובדיו אפילו מעט מהפררוגטיבה הניהולית שלו. אין מדובר כאן, כמו בזכות ההתארגנות, בהימנעותממעשה, אלא מדובר כאן במעשה בפועל. כבר לפני יותר מעשור ניסיתי לעניין מחוקקים ומחוקקות להכיל בחוק הסכמים קיבוציים סעיף שמחייב חתימת הסכם ראשון, לאחר התארגנות, לתקופה מוגבלת. מה שנעשה הוא בעצם הסעיף שלמעלה, שבו נכתב בפירוש דווקא ההפך: "אין באמור בהוראות סעיף זה כדי לחייב מעסיק לחתום על הסכם קיבוצי..." זאת אומרת, שמראש המחוקק נותן למעסיק אפשרות שלא לחתום על הסכם שכזה, אלא אם כן כוחו של העובד המאורגן יכריע אותו. יאמרו הקוראים שיש פה אכן הגזמה, אי אפשר לכפות על הצדדים הסכם, ובטוח שאין מדינה שתעשה זאת. אלא שיש מדינה כזאת, ושמה קנדה. שם, בחלק מהפרובינציות, כאשר אין הצדדים מגיעים להסכם לאחר התארגנות ראשונית, קיימת

מערכת ההעסקה בנויה היום כך שעובדים רבים מועסקים

כמשתתפים חופשיים, חלק ניכר מהעבודה נעשה במיקור חוץ, וכן יש העסקה באמצעות קבלני עבודה

בנוגע להתארגנות בהתארגנות ראשונית מצומצם ביותר. זאת, במטרה למנוע איום על העובדים או השפעה בלתי הוגנת עליהם בשלב ההתארגנות הראשונית, עד לכינונו של ארגון עובדים יציג" .).2.1.13 מיום 25476-09-12 (ת"ק מכאן ברור שלמעסיק אין כל מעמד בשלב ההתארגנות של העובדים, זכות הקניין אינה עומדת לו ואף מצומצם מאוד חופש הדיבור שלו בנושא. עליו להסיר את ידיו מהנושא כדי לאפשר לעובדים לממש את זכותם. אין פה דרישה שהמעסיק יעזור לעובדים, רחמנא ליצלן, אלא שיימנע מפעולה כל עוד מדובר בהתארגנות ראשונית. לאחר שהעובדים מתארגנים וארגונם מוכר כארגון יציג, אזי יחסי הכוחות משתנים, וכך גם משתנה האיזון בין הזכויות: "המפעל החי הוא תמיד פרי שיתוף בין בעל הזכות הקניינית המעסיק; לכוח עבודתם של עובדיו. בכך מושג יתר איזון במערך הכוחות שבין המעסיק לעובדיו. ההסכם הקיבוצי הנחתם בין המעסיק לארגון העובדים היציג הינו פרי של אותו איזון כוחות". בעוד שזכות ההתארגנות מעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, נראה שהזכות למו"מ קיבוצי אינה נמצאת באותו מעמד. אין חובה על המעסיק ועל העובדים לחתום על הסכם קיבוצי, אלא חובתם רק לדון בכך בתום לב. בתיקון לחוק הסכמים קיבוציים נכתב: "התארגנות ראשונית – חובת ניהול משא ומתן עם ארגון עובדים

41