קשר עין גליון 263 - ירחון ארגון המורים אוקטובר 2016

אשר אלבו

מורה לאזרחות ולספרות בבית הספר אנקורי פתח־תקווה ורכז מקצוע האזרחות ברשת החינוך אנקורי

שחררו את בתי הספר מעול הפיקוח. תנו אמון במורים. אין צורך במבחני הבגרות החיצוניים כדי שמורים יעשו את עבודת החינוך המעולה.

מאבק

לשחרור החינוך הרפורמות שמובילים ארגוני המורים הן חלק מהמאבק לעצמאות החינוך

הישראלית. לנוכח תהליכים מתגברים של פערים כלכליים חברתיים, ולנוכח משבר אמון מתמשך בין משרד החינוך וזרועות הפיקוח שלו לבין מי שאמון על העבודה בשטח - המנהלים והמורים - הגיע הזמן לצאת למאבק על עצמאות החינוך בישראל. כאשר משרד החינוך שוכר משרד של חוקרים פרטיים שירגלו אחרי המנהלים, במקום להאמין בעובדים ולהעביר לבתי הספר את התקציבים לניהול עצמאי, הגיע הזמן לצאת למאבק לשחרור החינוך מכבלי משרד החינוך. הרפורמות “עוז לתמורה" ו"אופק חדש" ו"הרפורמה ללמידה משמעותית" היו צעדים ראשונים בדרך הנכונה. יש להמשיך ולצעוד בה. שחררו את בתי הספר מעול הפיקוח. תנו אמון במורים. אין צורך במבחני הבגרות החיצוניים כדי שמורים יעשו את עבודת החינוך המעולה. המבחן היחיד האמיתי בחינוך הוא תמיד מבחן פנימי שנקבע על ידי אמות המידה המוסריות והתרבותיות של האדם. שום משרד חקירות שתשכרו לא יצליח לפקח על כך.

היישוב ושל המורים והתלמידים בארץ, שהיו אמורים לאכלס את כיתות הלימוד מיד לאחר שתסתיים עבודת הבנייה, הייתה לא! מוחלט. ההסתדרות הובילה שביתה כללית. המורים עזבו עם התלמידים את כיתות הלימוד בבתי הספר של חברת עזרה בארץ וקיימו לימודים במבנים מאולתרים. חברת עזרה לא הסכימה להתקפל. מועד פתיחת הטכניון ובית הספר הריאלי נדחה למועד לא ידוע. פרצה “מלחמת השפות", ובסיומה, לאחר שנים רבות, נאלצה חברת עזרה להיכנע, ולאחר דחייה ארוכה רק נפתחו הלימודים בבית הספר 1924 בשנת הריאלי ובטכניון. והם התקיימו בשפה העברית. המשמעות היא שהמאבק המאורגן הראשון שאותו הובילו המורים בארץ לא היה על הסכמי שכר, ולא על תנאי העסקה, אלא הוא היה מאבק אידיאולוגי עקרוני הקשור לרצון לכונן תרבות עברית עצמאית במדינת ישראל. בימים אלו נמצאים אנשי החינוך במדינת ישראל במאבק קשה נוסף על דמותה של החברה

“גוטה מורגן. איכש ביטה אום סטיל". קשה להאמין, אבל ללא קיומו של ארגון העובדים שייצג את המורים בארץ־ישראל , ייתכן מאוד שהמשפט הזה 1913 בשנת בשפה הגרמנית היה המשפט הפותח את שנת הלימודים הקרובה בכל בתי הספר הממלכתיים בארץ. דרך אגב, הפירוש שלו הוא: “בוקר טוב, אפשר שקט בבקשה". הסיבה שלא כך נפתחת שנת הלימודים, ושהשפה שבה מתקיימים הלימודים בבתי הספר במדינת ישראל היא עברית ולא גרמנית, קשורה למאבק שניהלה כאן בארץ, בין היתר, הסתדרות המורים העבריים נגד חברת עזרה היהודית- גרמנית. היו אמורים להיפתח 1913 בשנת הלימודים בטכניון ובבית הספר הריאלי בחיפה. לפי התכנון המקורי של חברת עזרה, הלימודים במוסדות החינוך החדשים היו אמורים להיות בשפה הגרמנית. הנימוק היה שספרי הלימוד והספרות הטכנית כתובים כולם בשפה הגרמנית, ולכן חובה לקיים את הלימודים בשפה הזאת. התגובה של מוסדות

62